כשל מוסרי: הסכימו לרכוש דירות במחירים מוזלים על חשבון נכים

תביעה חשפה פרשיית מרמה חמורה במסגרתה חבורה של נוכלים הציעה לאנשים לרכוש דירות במחיר מוזל תוך שימוש בהטבות המגיעות לנכים שלא כדין.  

בית משפט השלום בתל-אביב הורה באחרונה לאחד המעורבים בפרשת המרמה, אליעזר סולומון, להחזיר לחלק מהתובעים כספים ששילמו כמקדמה עבור רכישת דירות בתל-אביב במחירים זולים ביותר, תוך שימוש בהטבות המיועדות לנכים. השופט עדי הדר הביע סלידה עזה מהתנהלות התובעים והנתבע גם יחד.

בשנת 2014 התקשרו שני אחים וחבר שלהם עם בחור בשם אליעזר סלומון, שהציע להם לרכוש דירות במחיר מוזל, על ידי כך שיירשמו בתחילה על שם הרוכש ואדם נכה שזכאי להנחה, ולאחר מכן, זכויותיו יועברו על שם הרוכש והוא יקבל את הדירה בשלמותה.

בהתאם לכך, הועברו לסלומון מקדמות של 450 אלף שקל: האחות העבירה 200 אלף שקל עבור רכישת דירה תמורת מיליון שקל ברחוב פסטנרק בתל-אביב, ואחיה וחברו העבירו לו עוד 250 אלף שקל עבור דירה ברחוב רקנאטי, שעלותה עבור רוכש נכה עמדה על 1.2 מיליון שקל.

אלא שזמן מה לאחר מכן התגלה כי מדובר בפרשת מרמה רצינית שכיום מתנהלים נגד המעורבים בה, כולל אותו סלומון, הליכים פליליים, כך שהעסקאות לא יצאו לפועל.

לפני שנתיים הגישו האחים וחברם תביעה נגד סלומון בטענה שלא החזיר להם את כל כספם למרות ביטול העסקאות. לאחות הוא לא החזיר דבר ולאחיה וחברם החזיר רק 158 אלף שקל, כך שהוא חייב להם עוד 92 אלף שקל.

סלומון מצידו, טען שהוא בסך הכל שימש כמתווך בין התובעים לבין בחור בשם תומר, ש"עקץ" גם אותו וכיום הוא אחד הנאשמים בפרשת המרמה. לטענתו, הוא סייע לתובע לקבל חלק מהכספים, אך מעולם לא הבטיח לשאת בתוצאות העגומות של העסקאות.

עוד הוא הפנה לכך שטענת התובעים כי היו בטוחים שהעסקאות חוקיות היא היתממות לשמה, שכן  הם ידעו היטב שהן מפוקפקות.

תאוות בצע בלבד

פסק דין בתביעה ניתן באחרונה, ובמסגרתו השופט הדר פסק נחרצות שמדובר בעסקאות פסולות שנעשו בידיעת התובעים, אשר ניסו להרוויח כסף על חשבון הקופה הציבורית המיועדת לנכים.

בנסיבות אלה השופט הפנה לחוק החוזים שקובע כי חוזה לא חוקי ולא מוסרי הוא חוזה בטל, וקבע כי זה גורלם של החוזים שנכרתו מול הנתבע.

מכאן תהה השופט האם בשל התנהלות התובעים בכלל מגיע להם לקבל את כספם חזרה, ולו משיקולי צדק (שהרי החוזים עמם בטלים).  

בשלב הראשון, השופט דחה את גרסת הנתבע לפיה לא היה מעורב בעסקאות. השופט פסק כי התובעים הביאו ראיות רבות המוכיחות את מעורבותו האישית, כמו הקלטות של שיחות שבהן הודה בקבלת הכספים והבטיח שיחזיר אותם אם העסקאות לא יתממשו. כמו כן, הנתבע נמנע מלהביא את אותו תומר לעדות, מה שמראה שלו היה מעיד זה היה לרעתו.

בשלב השני, השופט מצא כי האח לא שילם דבר מכיסו והכספים עבור הדירה ברקנאטי יצאו רק מהכיס של חברו, כך שתביעתו נדחתה.

בשלב השלישי השופט הביע סלידה ממעשי התובעים שפעלו מתוך תאוות בצע ואף לא הביעו על כך חרטה, וקבע כי בנסיבות אלה מגיע לאחות ולחבר החזר חלקי בלבד (3/4), ללא הפרשי ריבית והצמדה וללא הוצאות.

בסופו של דבר, אם כן, הנתבע חויב להחזיר לאחות 150 אלף שקל ולחבר 70 אלף שקל.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין