- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
כך ביהמ"ש למשפחה סייע לאב ובנו לקבל דרכון זר
השניים נתקלו בקושי בהוצאת דרכון אירופי בשל רישום שגוי של שנת לידתו של הסב המנוח במרשם האוכלוסין, אולם משרד הפנים סירב לעזור להם. בית המשפט התרעם על העיקשות המיותרת. "לא כך מצופה מרשות שלטונית".
בית המשפט למשפחה בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה לשינוי גילו של אב וסב מנוח, כדי לאפשר לבנו ונכדו לקבל דרכון של האיחוד האירופי על בסיס אזרחותו היוונית. השופט יהורם שקד מתח ביקורת על התנהלות משרד הפנים, שהקשה על השניים בסירובו לשנות את הרישום למרות שהוצגו לו מסמכים רשמיים רבים המעידים על טעות בשנת לידת המנוח במרשם האוכלוסין. "אני מתקשה עד מאוד להבחין מהו האינטרס הליגטימי העומד בבסיס סירובה של המדינה להיעתר לתיקון המבוקש", נכתב בפסק הדין.
האב והבן לא זכו בדרכון אירופי מהרשויות ביוון בשל אי התאמה בין שנת הלידה הרשומה של הסב במסמכים היווניים הרשמיים כמו תעודת הלידה והדרכון היווני של המנוח (1908), לבין שנת הלידה הרשומה במרשם האוכלוסין (1909).
בעקבות סירובו של משרד הפנים לשנות את הרישום השגוי הגישו השניים תביעה לפי חוק קביעת גיל, וביקשו מבית המשפט לסייע להם. אלא שגם לאחר הגדשת התביעה עמד משרד הפנים עמד על התנגדותו, וזאת משני טעמים מרכזיים: האחד, כי לבית המשפט למשפחה אין סמכות להורות למדינה לתקן פרטי רישום במרשם האוכלוסין במקרה שבו מעורבות רשויות אחרות; השני, כי לפי החוק רק אדם חי זכאי לבקש לשנות את פרטיו.
פרשנות לא סבירה לחוק
בפסק דין חריף במיוחד קבע השופט יהורם שקד כי אינו מקבל את גישתו של משרד הפנים כלל ועיקר.
באשר לסמכות, נקבע כי בית המשפט למשפחה הוסמך בחוק לשנות את גילו של תושב ישראל, והשופט לא הבין לאיזו ערכאה אחרת יכולים היו התובעים לפנות.
השופט לא הסכים עם הטענה כי הסכסוך של התובעים הוא עם רשויות יוון, והבהיר כי בקשתם היא לתקן את גילו של המנוח בארץ לאחר שהוכיחו ששנת הלידה האמיתית של המנוח היא כפי שמתועד במסמכים הרשמיים מיוון, ומי שאחראית לכך היא המדינה.
באשר לטענה כי רק האדם עצמו יכול לבקש לשנות את פרטיו, נקבע כי פרשנות מצומצמת זו של לשון החוק אינה מתיישבת עם הפסיקה של בית המשפט העליון ולטעמו של השופט היא אינה סבירה או ראויה. "לא כך מצופה מרשות שלטונית", כתב.
"יוזכר כי הבקשה דנן הוגשה למטרה אחת בלבד; קבלת דרכון של האיחוד האירופי. לתובעים אין כל עניין כלכלי בשינוי המרשם או כל עניין אחר, למעשה אין מי שעלול להיפגש משינוי המרשם. בנסיבות אלה, אני מתקשה עד מאוד להבחין מהו האינטרס הלגיטימי העומד בבסיס סירובה של המדינה להיעתר לתיקון המבוקש".
לפיכך השופט קיבל את התביעה והצהיר כי שנת הלידה של המנוח היא 1908 – כפי שמופיע במסמכים היווניים. פסק הדין יימסר למשרד הפנים ולרשות האוכלוסין וההגירה שתתקן את רישומיה בהתאם לו. השופט הבהיר כי רק לפנים משורת הדין אינו מחייב את המדינה בהוצאות לנוכח ההכבדה המיותרת על התובעים.
לחצו כאן למעבר לפסק הדין בתיק ת"ג 29968-08-18
- ב"כ התובעים: עו"ד אברהם קזו-כהן
- ב"כ הנתבע: היועץ המשפטי לממשלה - משרד הפנים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
קטגוריות
תגובות
- 1

"לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות"
למה? למה צריכים אנשים לרוץ לבית המשפט, לכלות את כוחם, זמנם וממונם בגלל התעקשות בלתי הגיונית של רשות ממשלתית ולא לקבל על כך החזר?הזוי. אנשים הוציאו הון תועפות על המשפט כדי לקבל מהמדינה את מה שמגיע להם בדין, ובית המשפט הרחמן עושה טובה- "לפנים משורת הדין" הוא מרושש את הקורבנות.