כיצד יחולקו עלויות פרויקט תמ"א 38 בצפון ת"א? - פסקדין

מאת: מערכת פסקדין | :

בעוד אחד היזמים טען שהשתתפותו מוגבלת ל-2.3 מיליון שקל – אף שקיבל דירה ששווה פי כמה – קיבל ביהמ"ש את עמדת השני, כי לא הוסכם על "תקרת" מימון

שני יזמי תמ"א 38 הסתכסכו במחוזי תל אביב בקשר לשאלה כיצד יחולקו ביניהם עלויות המיזם, כ-13 מיליון שקל. בעוד התובע טען שהוסכם על הגבלת השתתפותו ל-2.3 מיליון שקל, הגם שקיבל לידיו דירה בשווי 5.3 מיליון שקל, קיבל השופט הבכיר יהושע גייפמן את עמדת הנתבע, שעל העלויות להתחלק שליש-שני שליש, ללא תקרה כלשהי.

התובעים, אדריכל ואשתו, יזמו חיזוק ושיפוץ בניין בן שלוש קומות ברחוב הלמדן בתל אביב. הנתבע, מנהל עבודה במיזמי בנייה, צורף בשלב מסוים לפרויקט. לטענת האדריכל, בעוד הוא היה ממונה על הצד התכנוני, הנתבע היה אחראי על הצד הביצועי והניהול הכספי. בתחילת הדרך הוסכם שהתובעים יקבלו דירה אחת במיזם, ואילו הנתבע – שתי דירות.   

ההליך המשפטי במחוזי, שנפתח לפני יותר מ-8 שנים, נגע בין היתר למחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, כיצד יחולקו ביניהם עלויות המיזם, שהוערכו על-ידי התובע ב-13 מיליון שקל.

בעוד האדריכל ואשתו, שיוצגו על-ידי עו"ד עמוס ון-אמדן ועו"ד שלומית הראל-שוורץ, טענו שהוסכם על מגבלת השתתפות מצדם בסך 2.3 מיליון שקל (כשליש מ-7.2 מיליון שקל, עלות הפרויקט המוערכת בתחילת הדרך), טען הנתבע, באמצעות עו"ד ליה אנדל, שההוצאות צריכות להתחלק שליש על התובעים ושני שליש עליו, בהתאם ליחס הדירות, וזאת ללא תקרה כלשהי.

הטיוטות מספרות הכל

השופט גייפמן התרשם ממסכת הראיות שבכל הנוגע לתוכנית התמ"א המקורית – הוסכם בין הצדדים שהתובעים יישאו בשליש מעלויות המיזם ואילו הנתבע, בשני שליש, כפי גרסת האחרון. השופט דחה, בתוך כך, את טענת האדריכל ואשתו כי השתתפותם הוגבלה לפחות ממחצית שווי הדירה שקיבלו במסגרת המיזם.  

"לא מצינו ב-3 הטיוטות שהועברו בין הצדדים, בתקופה שמאוקטובר 2013 ועד למרץ 2014, הסכמה של הנתבע שההשתתפות של התובע בהוצאות המיזם תגודר לסך של 2.3 מיליון שקל", הדגיש השופט. אדרבה, ציין, באחת הטיוטות נכתב שאם הקמת הפרויקט תסב למי מהצדדים הפסד כספי, הרי שהוא יחולק בין שניהם שווה בשווה.

לזאת הוסיף השופט את חוסר ההיגיון בכך שהנתבע, שתואר על-ידי אחד העדים כ"אדם השקוע בחובות וחסר הון לבנייה" בשנת 2014, יסכים שהתובע ישלם 2.3 מיליון שקל לכל היותר ויקבל דירה ששווה פי כמה, כאשר יתר העלויות תיפולנה עליו. שיקוף לדברים אלה נמצא בטיוטה השלישית שהוחלפה בין הצדדים, במסגרתה 2.3 מיליון השקלים שימשו, למעשה, כ"רצפת" השתתפות מצד התובעים, כלומר מינימום השקעה, ובשום אופן לא כתקרה.

בסיכום העניין קיבל השופט את עמדת הנתבע, וקבע שעלויות המיזם יתחלקו בין הצדדים באופן הבא: שליש על התובעים ושני שליש על הנתבע, וזאת ללא מגבלת מימון כלשהי. לנתבע נפסקו 30 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד. בשל הסכסוך בין הצדדים הפרויקט נתקע לשנים ארוכות, אך לבסוף הושלם באמצעות מנהל מיוחד מטעם בית המשפט.

  • ב"כ התובעים: עו"ד עמוס ון-אמדן ועו"ד שלומית הראל-שוורץ
  • ב"כ הנתבע: עו"ד ליה אנדל

לפסק הדין המלא בתיק ת"א 23200-11-17

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך