ישלם 120,000 שקל כתובה – אף שאשתו ויתרה על כך בהסכם

במסגרת הסכם שאושר בבית המשפט לענייני משפחה נכתב כי במקרה של פרידה האישה תמחל על כתובתה. בית הדין הרבני הבהיר שרק לו יש סמכות בנושא

בית הדין הרבני בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת כתובה שהגישה אישה נגד בעלה וחייב אותו לשלם לה 120,000 שקל. זאת, אף שבמסגרת הסכם בין בני הזוג נקבע שאם אחד מהם יחליט להיפרד, הצד השני לא יסרב לגט והאישה תוותר על כתובה. בית הדין הרבני בתל אביב קבע שאין להתחייבות הזו תוקף, ושלמרות ההסכם האישה זכאית לקבוע אם היא מתגרשת ובאילו תנאים.

בני הזוג היו נשואים במשך 4 שנים ויש להם בן משותף. האיש פתח תיק גירושין בבית הדין הרבני בתל אביב והאישה פתחה תיק שלום בית ולחילופין גירושין עם כתובה.

הבעל טען כי האישה גרמה לגירושים בעקבות התנהגותה שכללה אלימות מילולית ופיזית כלפיו. בנוסף הוא טען שבהסכם ממון שעליו הם חתמו ושאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, הסכימה האישה לוותר על כתובתה בתמורה להטבות רבות אחרות. בין היתר הוסכם כי יישארו בידיה הרכב של הצדדים, מתנות חתונה, הכנסות מעבודתה ומאביה, ועוד.

האישה טענה מנגד כי חתמה על ההסכם מתוך לחץ ואולטימטום, ומדובר במהלך מתוכן של הבעל להגן על עצמו ולגרום לה להפסדים.

היא הוסיפה כי היא מעוניינת בשלום בית, ושלפי ההסכם היה על הצדדים לנסות טיפול זוגי בטרם פרידה, אך הבעל הכשיל את הטיפול.

בנוסף טענה האישה בין היתר כי לפי ההלכה היא לא יכולה לוותר על כתובתה, שהוויתור התייחס רק לחלק מהסכום שמכונה "עיקר הכתובה" ולא ל"תוספת הכתובה", ושבהסכם נכתב שהיא תוותר על הכתובה בלשון עתיד - ולא שכבר ויתרה עליה.

בתגובה לכך טען הבעל שהאישה חתמה על ההסכם כשהייתה מיוצגת על ידי עורכי דין וביטול ההסכם יכול להיעשות רק בפנייה לבית המשפט שאישר אותו.

עשוי להיות למחייב

הרבנים ישראל שחור, דניאל כ"ץ ונפתלי הייזלר ציינו כי על פניו הוויתור על הכתובה עשוי להיות מחייב מבחינה הלכתית, שכן ברור שבית המשפט אישר את ההסכם לאחר שבדק שהוא מאוזן ומבטא את רצון הצדדים.

עם זאת הבהירו הדיינים כי רק בית הדין הרבני מוסמך לדון בענייני גירושין. לכן, להתחייבות הצדדים בהסכם להתגרש אין תוקף ולבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות בנושא.

משכך ההסכם לא מחייב את האישה להתגרש, ונקבע כי יש לה את הזכות להחליט אם היא מתגרשת ובאילו תנאים, ואף להתנות את הגט בכתובה.

מכאן עברו הדיינים לשאלה האם יש לשלול מהאישה את כתובתה עקב התנהגותה, והגיעו למסקנה שלא ניתן לקבוע בבירור מי מהצדדים אחראי לקרע ביחסים ולפירוק הבית.

בנסיבות אלה נקבע כי הבעל ישלם לאישה כתובה בסך 120,000 שקל, בנוסף על תשלומי שכירות שחויב לשלם לה ממועד הפרידה ועד לגירושין.

• ב"כ האישה: עו"ד איתן קוהלי
• ב"כ האיש: עו"ד עטרה שינברגר ועו"ד אריאל שריג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין