יחידות הנופש לא היו מחוממות - חברת הנסיעות תפצה
לפסק הדין בעניין פריידנברג ואח' נ' תמוז שרותי תיירות בע"מ
בני משפחה שנסעו לנופש באיטליה טענו כי המרחק בין היחידות היה גדול, וחמור מכך - הן לא היו מחוממות, למרות טמפרטורה של 1-3 מעלות בלילות. ביהמ"ש קבע כי הם יקבלו חזרה את עלות מקום הלינה החלופי שנאלצו למצוא ופיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם.
בני משפחה שביקשו לחגוג יום הולדת משפחתית, הזמינו מתמוז שירותי תיירות נופש לארבע משפחות ובהן שבעה מבוגרים, שבעה ילדים ותינוק אחד, באזור אגם גארדה באיטליה לתחילת אפריל. התובע טען, כי בהצעת הנופש שהועברה בדואר אלקטרוני, צוין כי במחיר כלול מיזוג אוויר וחימום, וכי הוסבר לו כי שתיים מהדירות יהיו במרחק של 40 מטרים משתי היחידות הנוספות, אך למרת זאת, כשהגיעו בני המשפחה למקום, גילו כי המרחק עומד על 160 מטר, וכי למרות הקור העז ששרר אותה שעה במקום - 8 מעלות צלזיוס בלבד, נדהמו לגלות כי במקום אין חימום כלל.
לטענת התובע, בשבוע בו שהו באיטליה צנחה הטמפרטורה בלילות עד לכדי 1-3 מעלות, אך כשביקשו להחליף את היחידות, נאמר להם כי אין מקום פנוי וכי אלו היחידות שיועדו להם, ולראייה, הוצגה בפניהם תכתובת דוא"ל עם החברה, בה נכתב במפורש כי בשתיים מהיחידות אין חימום. התובע הוסיף וטען, כי במשרד הכפר הוצעו להם שני תנורי ספירלה ניידים פשוטים, שאינם בטיחותיים לילדים וממילא אין באפשרותם לחמם חללים גדולים בקור העז ששרר, וכי לאחר שלא הצליחו ליצור קשר עם משרדי החברה בארץ, נאלצו לחפש מקום לינה אלטרנטיבי, ולאחר זמן רב, מצאו מקום העונה על צרכיהם, ושילמו לו מכיסם.
בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, דרשו התובעים החזר העלות למקום החלופי, וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם.
תמוז שירותי תיירות טענה, כי לא התחייבה למרחק של 40 מטר בין היחידות, אלא ציינה כי מדובר בעשרות מטרים, ואילו לעניין החימום טענה החברה כי מדובר בטעות בשיקול דעת בתום לב שבוצעה מצד עובדת החברה אשר לא העירה לתובעים על נקודה זו, שכן האמינה כי אמצעי החימום, אותם כינתה 'מחממים רצפתיים חשמליים', שכפר הנופש אישר כי מצויים בידו, יספקו את הלקוחות.
הטעיה צרכנית והפרת חוזה
השופט אייל דורון קיבל את התביעה במלואה, לאחר שקבע כי החברה הפרה את החוזה שבינה לבין התובעים, הטעתה אותם והפרה את חובת הגילוי החלה עליה.
לעניין מיקום היחידות, נפסק כי מהראיות שהוגשו עולה, כי סמיכותן זו לזו היוותה תנאי יסודי לעצם ההתקשרות בחוזה, וכי החברה הפרה תנאי זה, ואף התקשרה מלכתחילה בחוזה, אשר ידעה כי אין באפשרותה לקיים בעניין זה.
לעניין החימום נקבע, כי ספק אם אכן מדובר בטעות בשיקול הדעת בתום לב, וכי החברה אף הפרה את חובת הגילוי החלה עליה, שכן היתה צריכה ליידע את התובעים בצורה מפורשת כי בשתיים מהיחידות אין מיזוג אוויר כלל ואין חימום קבוע.
השופט דחה את טענות החברה בדבר קיומם של אמצעי חימום חלופיים. "בנסיבות העניין השימוש בביטויים רבי-רושם כגון "מחממים רצפתיים חשמליים" אין בו כשלעצמו כדי לסייע לנתבעת [...] הנתבעת לא סתרה את גרסת התובעים כי אותם "מחממים רצפתיים חשמליים" לא היו אלא שני תנורי "ספירלה" פשוטים, קטנים, לא בטיחותיים, חסרי כל יעילות ממשית בהתחשב בגודל המבנים ובטמפרטורות בהם היה מדובר" כתב השופט, וקבע כי התנהלות החברה בעניין זה עולה כדי הטעייה צרכנית.
לפיכך, נפסק כי החברה תשלם לבני המשפחה פיצוי הנע בין 2510 ל 3,385 שקלים בגין נזקיהם הממוניים, פיצוי הנע בין 3,500 ל 4,200 שקלים בגין עגמת נפש, ובסך הכל תשלם לתובעים 31,565 שקלים, הכוללים הוצאות משפט של 7,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין פריידנברג ואח' נ' תמוז שרותי תיירות בע"מ
למדור: דיני צרכנות ותיירות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
