יזמית תמ"א 38 איחרה במסירת חניון - ותשלם לדיירים 575 אלף ש'

נדחתה טענת החברה ל"כוח עליון" בדמות התנהלות איטית של העירייה וחב' החשמל בתקופת הקורונה, אשר גרמה כביכול לעיכוב בן שבעת החודשים

בית משפט השלום בתל אביב קיבל שלשום תביעה של 17 בעלי דירות בבניין בעיר, שטענו לאיחור בסיום פרויקט תמ"א 38. השופט יאיר דלוגין מצא שהיזמית הפרה את ההסכם בכך שהעמידה את החניון לשימוש הדיירים באיחור של כשבעה חודשים מעבר לדד-ליין. הוא דחה את ניסיונה להיתלות ב"כוח עליון" הפוטר אותה מפיצוי, וחייב אותה לשלם לתובעים חצי מיליון שקל והוצאות משפט.

תחילת הפרשה בנובמבר 2013 אז חתמו התובעים על הסכם מול הנתבעת, במסגרתו התחייבה האחרונה לשפץ את הבניין שלהם ולחזקו על-פי תמ"א 38, בתמורה לזכויות בנייה לשם הקמת תשע יחידות דיור נוספות.

בתביעה שהוגשה כעשור לאחר מכן טענו בעלי הדירות שהשלמת הבנייה התעכבה ביותר משנה מעבר למועד הסופי, ומדובר בהפרה יסודית של ההסכם. מכאן, שהם זכאים לפיצוי המוסכם שגובהו 500,000 שקל.

להגנתה טענה החברה שהדירות והרכוש המשותף בבניין נמסרו לתובעים בתוך התקופה המוסכמת, למעט החניון - שלגביו הודתה באיחור מסוים. ואולם לשיטתה אין לחייבה בפיצוי שכן העיכוב במסירת החניון נבע מהצורך להעתיק עמוד מתח גבוה על-ידי חברת החשמל. בהקשר הזה טענה החברה כי "הממשק בין העירייה לחברת החשמל התנהל באופן מסורבל ואיטי", כאשר הקורונה שהשתוללה באותה תקופה גרמה אף היא לדחיית הפעולה - בבחינת "כוח עליון" הפוטר אותה מפיצוי.

שנתיים לא מוסברות

אבל השופט דלוגין דחה טענה זו. הוא מצא שכבר בנובמבר 2018 נשלח חשבון מחברת החשמל לתשלום לצורך העתקת עמוד התאורה, ומעדותם של בעלי החברה היזמית עלה שבאותה תקופה גם התקבל היתר להזיז את הכניסה לחניון למקום שבו הסתבר בדיעבד שנמצא העמוד.

השופט ציין כי ההתכתבות הבאה שצורפה לתצהיר בעלי היזמית היא רק מדצמבר 2020. הוא כתב ש"לא ברור מה קרה במשך שנתיים, ומה עשתה הנתבעת מנובמבר 2018 עד דצמבר 2020 כדי לקדם את הנושא". לדבריו די בחלל הראייתי האמור כדי להביא לדחיית טענתה בדבר "כוח עליון".

למעלה מן הצורך הדגיש השופט שאף אין לקבל את טענת היזמית ברמה העקרונית, לפיה לא יכלה לצפות את העיכוב במסירת החניון בשל התנהלות איטית לכאורה של העירייה וחברת החשמל. "הנתבעת ידעה עוד בעת מועד ההתקשרות בהסכם כי בעתיד תאלץ לקבל מהגורמים הנ"ל אישורים כאלה ואחרים, והייתה צריכה אפוא לקחת בחשבון שזמן התגובה של גורמים כאמור עשוי להיות איטי", כתב.

בנסיבות אלה נקבע שהיזמית הפרה באופן יסודי את ההסכם בכך שאיחרה בכשבעה חודשים עם מסירת החניון. בהתאם לכך קבע השופט שעליה לשלם לדיירים את הפיצוי המוסכם, בסך 500 אלף שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד של 75 אלף שקל והוצאות משפט.

• ב"כ התובעים: עו"ד עומר בירותי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד רועי נירון

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.