חרף הסכם חתום: מזונות ילדי אסיר יידונו מחדש

התובעת ובעלה לשעבר, השוהה בכלא, הסכימו בזמנו שהאחרון לא ישלם מזונות, וכי צרכי ילדיהם ימומנו בדרכים חלופיות. כעת אישר ביהמ"ש הגשת תביעה עצמאית "מטעם הילדים"

גרוש ואב ל-4 לא ישלם מזונות: לא רק לכם זה נשמע חשוד, אלא גם לשופטת דיאנה פסו-ואגו מבית המשפט למשפחה בבאר שבע. בהחלטתה הדרמטית מהעת האחרונה היא אישרה הגשת תביעת מזונות עצמאית מטעם ילדי הצדדים, זאת על רקע החשש כי הסכם המזונות, עליו חתמו בזמנו הוריהם, מקפח אותם.

התובעת והנתבע, השוהה במאסר, הם בני זוג לשעבר והורים לארבעה קטינים, שניים מהם נכים. לאחר פרידתם הם הגיעו להסכם גירושים אטרקטיבי במיוחד מבחינת האב: נקבע שהוא לא ישלם מזונות בכלל ושצרכי הילדים הנכים ימומנו באמצעות הקצבאות שמתקבלות עבורם מביטוח לאומי, בעוד מזונות אחיהם ישולמו בדרך של מגורי אימם בחינם בדירת סבתם, אם האב.

במרץ אשתקד אישר בית הדין הרבני את ההסכם. תשעה חודשים לאחר מכן פנתה האם בתביעתה לבית המשפט. לטענתה בית הדין לא בחן כראוי את צרכי ילדיה, כאשר עבור אלה הנכים אפילו לא נפסקו מחציות הוצאות החינוך והבריאות. לשיטתה בנסיבות הללו קמה לילדיה עילת תביעת מזונות עצמאית.

האב, מצדו, הפנה לפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני תוך שכפר בטענת גרושתו כי ילדיהם קופחו. לדבריו הערכאה הדתית קיימה דיון ענייני בסוגיה ובחרה לבסוף לאשר את ההסכם, באופן שאינו מאפשר הגשת תביעה עצמאית מטעם הילדים.

חשש לקיפוח

אבל התרשמות השופטת פסו-ואגו הייתה אחרת לחלוטין מזו של האב. ראשית היא הסבירה שבהתאם לפסיקה, לצורך הגשת תביעת מזונות עצמאית מטעם הילדים יש להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, שלא התקיים דיון ענייני במזונותיהם; השני, שהם קופחו בסכומים שנפסקו להם. מסקנתה הייתה ששני התנאים מתקיימים.

בנוגע לדרישת קיום הדיון הענייני הדגישה השופטת שבבית הדין הרבני נוהל הליך גירושין בלבד, מבלי שנכרך בו נושא המזונות. במלים אחרות, בפני הדיינים לא הונחה תביעת מזונות בצירוף המסמכים הדרושים לבירור צרכי הילדים.

במסגרת זו הבהירה השופטת שלא צוינו בהסכם הגירושים ובפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני סכומי הקצבאות המתקבלות עבור הילדים הנכים. יתרה מכך, עבור שני אחיהם נקבע שלא ייפסקו עבורם סכומים, תוך קשירת מזונותיהם בדירה השייכת לאם הבעל - שאינה חלק מההסכמות ואינה מחויבת וכפופה להן. הערכת השופטת, אם כן, הייתה שבית הדין לא נתן דעתו מספיק לצרכי הילדים, ולא ניהל דיון ענייני בסוגיה כבדת המשקל.

בהמשך קבעה השופטת שגם התנאי הנוסף, שעניינו קיפוח בפסיקת המזונות, מתקיים לכל הפחות ביחס לילדי הצדדים שאינם נכים, שכן בניגוד לאחיהם שזכאים לקצבאות מביטוח לאומי - הרי שלטובתם לא נפסקו מזונות כלל.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שלמרות הסכם הגירושין החתום והמאושר יש לאפשר בירור של תביעת המזונות, הפעם כתביעה עצמאית מטעם הילדים, וזאת לשם הגנה על זכויותיהם. בהתאם לכך היא הורתה לאם להגיש תוך 15 ימים תביעה מתוקנת שתכלול את מלוא המסמכים הרלוונטיים.

• ב"כ התובעת: עו"ד אביטל מרסל
• ב"כ הנתבע: עו"ד סופיה שטרן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.