גוטליב ניצחה חרף הביקורת: "הקונספירציה רחוקה מיאיר גולן כמזרח ממערב"
המחוזי דחה את ערעורו של גולן וקבע כי הפרסומים של ח"כ גוטליב חוסים תחת החסינות המהותית. עם זאת נקבע כי היא התבססה על "מידע נקודתי קל ערך", וכי הפרסומים כוללים לכאורה מרכיב עוולתי של לשון הרע
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה את ערעורו של יאיר גולן על פסק הדין בתביעת לשון הרע שהגיש נגד ח"כ טלי גוטליב. סגנית הנשיאה חנה קיציס והשופטים רמי חיימוביץ ואבי סתיו קבעו כי אף שהפרסומים עשויים ליצור רושם של "חשד ממשי" נגד גולן ואף לכלול מרכיב עוולתי של לשון הרע, הם חוסים תחת החסינות המהותית של חברת הכנסת.
התביעה, בסך 500 אלף שקל, הוגשה בעקבות חמישה פרסומים של גוטליב בין דצמבר 2024 לבין ינואר 2025, שעסקו בקשר אפשרי בין גולן לבין פרשת ריגול בדרום ובשאלה מדוע לא נחקר. בין היתר חה"כ גוטליב תהתה מדוע גולן לא נחקר "בתיק הריגול", וכן טענה שהוא אדם מסוכן הנהנה מ"איתרוג".
גולן טען כי לא מדובר בהבעת דעה פוליטית, אלא בהפצת תיאוריית קשר עובדתית כוזבת שנועדה להשחיר את שמו משיקולים פוליטיים. גוטליב טענה מנגד כי הפרסומים נעשו במסגרת פעילותה כחברת כנסת ולכן חוסים תחת החסינות. לדבריה, החשד התבסס על מידע שלפיו במחברת שנתפסה אצל אסף שמואלביץ', הנאשם בפרשת "הקצין המתחזה" שאליה התייחסו הפרסומים, הופיעו שמו של גולן ומספר הטלפון שלו בחברה שנזכרה בכתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
בית משפט השלום בפתח תקווה דחה את התביעה על הסף, לאחר שקבע כי הפרסומים נופלים בגדר "מתחם הסיכון הטבעי" של עבודת חברת הכנסת שכן הפרסומים עסקו ביריבות פוליטית ובשאלת האחריות לאסון שבעה באוקטובר, נושא שהוגדר על ידי בית המשפט כמצוי בלב השיח הציבורי והפוליטי. גולן ערער וטען, בין היתר, כי גוטליב פעלה באופן יזום ומכוון, תוך ניצול מודע של החסינות המוקנית לה לשיטתה, ולא "גלשה" להתבטאות אסורה.ומדובר בהפצת תיאוריית קשר כוזבת.
המחוזי דחה את הערעור, אך הבהיר כי לא כל התבטאות פוליטית זוכה לחסינות,. השופט סתיו קבע כי המידע שהיה בידי גוטליב הוא לכל היותר "אינדיקציה ראשונית וכוללנית", שאולי מצדיקה בדיקה אך "אינה משקפת חשד של ממש למעשה בלתי לגיטימי" מצד גולן. לדבריו, הפער בין המידע לבין האופן שבו הוצג לציבור עשוי להוביל קורא לחשוב שמדובר בחשד שיש בו "בשר".
עם זאת נקבע כי ליבת הפרסומים הייתה קריאה לחקירה בעניין בעל חשיבות ציבורית. פעולה לגיטימית השייכת לעבודתו של חבר כנסת. גם הפרזות, אי דיוקים, נחרצות יתר או אי הגינות עשויים, בנסיבות כאלה, להיכלל במתחם הסיכון הטבעי וליהנות מחסינות. השופט סתיו הדגיש כי אין בכך לקבוע שגוטליב פעלה כראוי, אלא שההיבטים העוולתיים של הפרסומים קרובים דיים למטרה הלגיטימית של הקריאה לחקירה.
השופטת קיציס סיכמה כי המידע שבידי גוטליב היה "מידע נקודתי קל ערך" שקיבל "משמעות עודפת" בפרסומיה של חה"כ גוטליב, וכי גולן מי שבמסגרת שירותו הצבאי הממושך עשה לילות כימים בשמירה על גבולות המדינה ושלום תושביה נאלץ להתמודד עם "תיאוריית קונספירציה שרחוקה ממנו מזרח כמערב". הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
בעיניי, פסק הדין ממחיש כי אנשי ציבור אינם מאבדים את זכותם לשם טוב, אף שפעילותם הציבורית מעמידה אותם במרחב ביקורת רחב יותר. ההגנה על ביקורת, דעה וסאטירה מתחזקת כאשר הפרסום עוסק בעניין ציבורי, אך היא אינה מעניקה היתר להפיץ עובדות כוזבות.
האיזון הראוי צריך להגן על האפשרות לבקר בחריפות, בלי לטשטש את הגבול שבין ביקורת לגיטימית לבין ייחוס עובדתי, פלילי או פוגעני. לבל נשכח, מעמדו הציבורי של הנפגע עשוי להרחיב את חופש הביטוי מצד אחד, ולהעצים את היקף הפגיעה מן הצד האחר. דווקא משום שקולם של אנשי ציבור נשמע למרחוק, האחריות לדייק בעובדות צריכה להישמע למרחוק לא פחות.
- ב"כ יאיר גולן: עו"ד ליעד ורצהייזר ועו"ד ענבל אלבז
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
