השופט קיבל את הטענה שהדירה נמסרה באיחור, אך בעלת הדירה לא הוכיחה מה הנזק המדויק שנגרם לה
למרות איחור ניכר במסירת דירה מקבלן: הרוכשת לא תפוצה בגינו - כך קבע לאחרונה השופט אבי כהן מבית משפט השלום בתל אביב. הוא נימק את החלטתו החריגה בכך שהאישה לא הוכיחה מהם בדיוק דמי השכירות הראויים לצורך פסיקת הפיצוי. עבור רכיבי תביעה נוספים, ביניהם ליקויי בנייה, נפסקו לטובתה כ-80 אלף שקל, בתוספת 30 אלף הוצאות משפט.
התובעת ובעלה המנוח רכשו במרץ 2018 מהנתבעת, יזמית בנייה, את הדירה מושא ההליך שבראשון לציון. מועד המסירה, על-פי הסכם המכר, נקבע לסוף נובמבר 2019. ואולם בפועל קיבלו השניים מפתח רק במאי 2021, כלומר באיחור של כשנה וחצי.
אלא שעל-פי הנטען בתביעה, שהוגשה לבית המשפט ביוני 2022, הדירה לא רק נמסרה באיחור ניכר, אלא אף התגלו בה ליקויי בנייה רבים. מכאן דרישת הרוכשים לפיצוי בסך כ-377 אלף שקל מהיזמית. תוך כדי המשפט הלך הקונה לעולמו, ואשתו נותרה בגדר תובעת יחידה.
להגנתה טענה היזמית שהאיחור במסירה נבע מסיבות שאינן בשליטתה, כמו מגפת הקורונה, ולכן היא אינה מחויבת לפצות בגינו. אשר לליקויים, נטען שמרביתם תוקנו על-ידה, כאשר עומדת לה הזכות לתקן את המעטים שנותרו - אלא שבני הזוג סירבו לאפשר לה להיכנס לדירה, ובכך נהגו בחוסר תום לב.
"ליקויים ממשיים ורציפים"
השופט כהן דחה את טענות ההגנה של היזמית בקשר לאיחור במסירה, אך למרות זאת נמנע מלפסוק פיצוי לרוכשת בגינו. הסיבה: היעדר הוכחה מצדה לגבי הנזק המדויק שנגרם לה בשל העיכוב הניכר.
"התובעים לא הוכיחו את שיעור דמי השכירות הראויים לצורך חישוב הפיצוי", נימק השופט את החלטתו הלא שגרתית. הוא נמנע מלפסוק פיצוי על דרך האומדן, בנימוק שהדבר שמור למקרים חריגים בלבד, שהמקרה שלפניו אינו נמנה עליהם.
"על כן, למרבה הצער ואף כי הוכח קיומו של איחור במסירת הדירה - משלא הרימו התובעים את הנטל להוכיח את שיעור דמי השכירות הראויים, אין בידי לקבוע את סכום הפיצוי בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 5א לחוק המכר דירות", כתב השופט.
עם זאת, הוא קיבל בהקשר לכך את דרישת הרוכשת לחייב את היזמית בעלות אחסנת ציוד, בה נאלצו היא ובעלה לשאת בתקופת האיחור. כמו כן, השופט אימץ דו"ח בדק בית מטעם התביעה שלפיו קיימים בדירה ליקויים שטרם תוקנו, בסך עשרות אלפי שקלים.
"מדובר בליקויים קיימים, ממשיים ורציפים לאורך זמן, ולא בפגם חולף או התרשמות נקודתית", הבהיר השופט. לבסוף הוא פסק לתובעת אף פיצוי בשל עוגמת נפש, נוכח "רצף מתמשך של אירועים שיצרו עבורם מציאות חיים בלתי יציבה לאורך תקופה ממושכת", כשכוונתו, כמובן, לאיחור הניכר ולליקויים.
בסיכום העניין פסק השופט לתובעת 78,537 שקל בשל ליקויי הבנייה, עלות אחסנת הציוד בתקופת האיחור ועוגמת הנפש, בקיזוז חוב ליזמית. בנוסף חויבה האחרונה לשלם לרוכשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד חגי צברי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מיכל נבון
עו"ד מאור גרצנשטיין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.