האב נעלם מחיי בתו - ניתן להטיל את המזונות רק עליו? - פסקדין

בן הזוג המתעלל עזב בפרידה גם את בתו. ביהמ"ש נדרש לשאלה האם מוצדק, בנסיבות חריגות אלו, לסטות מהפסיקה ולחייבו לשאת לבדו בצרכי הקטינה אף מעבר לגיל 6

גבר שהתעמר בזוגתו הוסיף חטא על פשע, כשלאחר פרידתם נעלם מחיי בתם והותיר את נטל גידולה על האם בלבד. במסגרת הליך המזונות, הבהיר לאחרונה השופט תומר שלם מבית המשפט למשפחה בתל אביב שאף בהינתן נסיבות חריגות אלו, אין הצדקה לחייב את האב אבסולוטית במזונות הילדה לכשתגיע לגיל 6.

הנתבע, הסובל מבעיות נפשיות קשות, והתובעת, הסובלת מנכות ואובדן כושר עבודה, הכירו ב-2018. מהקשר הזוגי נולדה בתם, כיום כבת 5. לתובעת ילד נוסף מגבר אחר, המאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך. מערכת היחסים בין הצדדים התאפיינה בהתעללות והתעמרות מצד האיש, עד שבשלב מסוים החליטה האישה להיפרד.

אלא שמאז הפרדת הכוחות, בשנת 2022, נעלם האב מחיי בתם המשותפת, כשהוא מותיר את נטל גידולה על האם ומתנער מחובתו לשלם מזונות. האם - שנעזרת כלכלית באימה ומנסה לגרד כמה שקלים מעבודות ניקיון - פנתה בנובמבר 2024 לבית המשפט בתביעת מזונות.

היא עתרה לחייב את בן זוגה לשעבר במזונות שוטפים של 4,000 שקל לחודש, בתוספת דמי מדור והחזקת מדור בסך כ-2,500 שקל. כמו כן ביקשה לחייב את האב במחצית הוצאות החינוך והבריאות החריגות של בתם. "אני היחידה שאוספת מהגנים, אני היחידה שלוקחת לגנים, אני היחידה ששומרת כשהם חולים", סיפרה בכאב בבית המשפט.

האב, מצדו, המשיך במגמת ההיעלמות ונמנע מלהגיש כתב הגנה. כחלק מההליך עלתה השאלה האם בנסיבות חריגות אלו מוצדק לחייבו אבסולוטית במזונות בתו אף מעבר לגיל 6, תוך סטייה מפסיקת העליון בבע"מ 919/15.

"יצר מציאות מעוותת"

תשובת השופט שלם לשאלה נוקבת זו הייתה בשלילה, וזאת על סמך שני נימוקים מרכזיים: האחד, על-פי הפסיקה בבע"מ 919/15 חלוקת נטל הטיפול בין ההורים היא ממילא אחד משלושת המשתנים שיש להציב במשוואת חישוב המזונות. במילים אחרות, "היעלמות" אפשרית של האב כבר נלקחה בחשבון במסגרת הלכה זו.  

הנימוק הנוסף, לדברי השופט, נעוץ בכך שקיימת דרך אלטרנטיבית לפיצוי האם על היותה ההורה הבלעדי, והיא פסיקת דמי טיפול. השופט קבע ש"זהו מקרה מובהק שבו יש לחייב את הנתבע בדמי טיפול, הן לאור גילה הרך של הקטינה והן לאור הנטל הבלעדי המוטל על האם, ובדרך זו ניתן יהיה לפצות את התובעת שנושאת לבדה בנטל נוכח חידלון הנתבע".

מן העבר השני קבע השופט שאין לראות בהכנסות האם מעבודות ניקיון מזדמנות, מקצבת הנכות של בנה או מהסיוע שמקבלת מאימה, משום "הכנסתה" לעניין חישוב המזונות. "הנתבע יצר מציאות מעוותת שבה התובעת מחזרת על הפתחים ומאלצת את אימה להיחלץ לעזרתה. הנתבע לא יכול ליהנות מפרי הביאושים של מעשיו ומחדליו", נימק.  

בסיכום העניין נקבע שעד הגעת הילדה לגיל 6 ישלם אביה לאימה דמי מזונות ומדור בסך 4,640 שקל, ולאחר מכן התשלום יופחת ל-3,330 שקל. בתוך כך נקבע שעד הגעת הקטינה לגיל 15, יתווספו למזונותיה דמי טיפול בסך 600 שקל. כמו כן התקבלה דרישת האם לחייב את האב במחצית הוצאות החינוך והבריאות החריגות של הילדה. בנוסף חויב האב לשלם לאם הוצאות משפט בסך 25,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד איריס צור

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.