חובת בנק לפרוע שיק גנוב בהעדר הוראת ביטול מאת הלקוח

החלטה בעניין אליהו נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בית משפט השלום בירושלים קבע, כי לא די בידיעת הבנק על גניבת שיקים מהאוחז בהם, על מנת לקבוע כי היה מנוע מלפרוע שיקים אלה, שהוצגו ע"י נסב שהינו אוחז כשורה. נקבע, כי בהעדר הוראת ביטול ע"י הלקוח, ידיעת הבנק על כך שהשיק נגנב אינה מספיקה כדי לשחררו מהחובה לפרוע את השיק.

סעיף 75(1) לפקודת השטרות קובע, כי תנאי לפקיעת חובתו של בנק לפרוע שיק שנמשך ע"י לקוחו המצוי ביתרה מספקת, הינו קיומה של הוראת ביטול מאת הלקוח. הוראה זו מפקיעה את חובתו החוזית של הבנק כלפי הלקוח לפרוע את השיק, והלקוח בלבד, ולא האוחז בשיק, הוא שרשאי ליתן הוראת ביטול .

במקרה הנדון, התובע - לקוח הבנק, משך שיק אשר נגנב ממשרדי האוחז. האוחז דיווח על הגניבה לבנק ולתובע. בעקבות זאת, פנה הבנק מיוזמתו לתובע, וביקשו למסור לו את הספרות החסרות של השיקים הגנובים, אך בפועל, לא מסר הלקוח ספרות אלו, והשיקים נפרעו לטובת צד ג'.

השופט סובל קבע, כי הן החוק והן הסכם פתיחת החשבון, מחייבים את הלקוח לחתום על הודעת ביטול, על מנת שהבנק ימנע מפרעון שיק, ולפיכך, הבנק לא רשאי היה שלא לפרוע את השיקים, למרות ידיעתו על הגניבה. עם זאת, נקבע, כי יש לייחס אשם כלשהו לבנק, בכך שפקידת הבנק, אשר יזמה את הפנייה לתובע, לא השלימה את הטיפול בנושא, ולא ווידאה כי אכן נחתמה פקודת הביטול בהתאם לנוהלי הבנק.

בהתאם לכך, נקבע כי ראוי לזקוף לחובת הלקוח 65% מהנזק, ולחובת הבנק את יתרת הנזק בשיעור של 35%.

החלטה בעניין אליהו נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ

למדור: בנקאות והוצל"פ

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.