חובות של 4.27 מיליון שקל לא יוסדרו בחדלות פירעון

בהיעדר הסכמת הנושים להסדר, ומשהחייב לא הסביר איך צבר את חובות העתק תוך זמן קצר - הורה ביהמ"ש על ביטול הליך השיקום הכלכלי שלו

"קושי באיתור מסמכים": כך תירץ בעל חובות של למעלה מ-4 מיליון שקל את מחדלו להסביר כיצד שקע בהם, במסגרת הליך חדלות הפירעון בעניינו, המתנהל בבית משפט השלום בחיפה. את סגנית הנשיאה איילת הוך-טל הסבריו לא שכנעו: היא הורתה לאחרונה על ביטול ההליך, משקיים לדבריה חשש כי חובותיו נוצרו בחוסר תום-לב.

הליך חדלות הפירעון המדובר החל לפני כשנתיים, ונדונו במסגרתו חובות בסך כ-4.27 מיליון שקל אשר נוצרו תוך כשנה וחצי - ככל הנראה מעסקאות ניכיון צ'קים  - אלא שנסיבות ביצוען לא הובהרו דיין, ולא ברור מה נעשה בכספים.

על-פי גרסת החייב עצמו, הוא ניהל בתקופה הרלוונטית חברה לשיפוצים והחזיק בכ-20 עובדים וקבלני משנה, והסך של כ-4 מיליון שקל שימש על מנת לשלם להם. במסגרת זו סיפר שניכה המחאות מחברה ששכרה את שירותיו כקבלן משנה, אלא שלפתע הן החלו לחזור, וזה הרקע להסתבכותו הכלכלית.

החייב טען, למעשה, ש"נעקץ" בשל חוסר ניסיון. לדבריו הגיש את מלוא האסמכתאות האפשריות לשם הוכחת גרסתו, תוך שהבהיר כי אין באפשרותו להביא את כולן, שכן חלק מהעסקאות "בוצעו מול קבלנים מהגדה". הוא ביקש, בנסיבות הללו, לאשר תכנית שיקום במסגרתה ישלם 180 אלף שקל בפריסה ל-4 שנים, ובסופה יקבל הפטר.

אלא שהממונה על חדלות פירעון והנאמן חשבו אחרת. לדבריהם נוכח מחסור בנתונים רלוונטיים לצורך בירור נסיבות היווצרות החובות - הנעוץ במחדלים מצד החייב - הרי שלא ניתן להמליץ על תכנית שיקום כלכלי בעניינו. בתוך כך נטען שהצעתו ממילא נמוכה, ואף לא זכתה להסכמת מי מנושיו. בנסיבות אלה המליצו בעלי התפקיד לבטל את ההליך.

שאלה פשוטה שנותרה ללא מענה

באוגוסט אשתקד חידד בית המשפט שקידום הליך הסדר נושים מותנה בהסכמת שני נושים מהותיים לפחות. אלא שהחייב לא עמד בדרישה זו ובכך למעשה, לדברי השופטת הוך-טל, קבר אפשרות זו. בהמשך היא קבעה שנוכח מחדליו לספק הסברים ביחס לנסיבות הסתבכותו הכלכלית, אף אין אפשרות לקדם תכנית שיקום כלכלי בעניינו.

"היחיד התנהל במשך החודשים שחלפו מאז הדיון מבלי שהציג אסמכתאות מספקות להסביר את החובות הגבוהים שצבר תוך פרק זמן קצר יחסית. הטענה לפיה אין באפשרותו להציג נתונים נוכח קושי לאתר מסמכים אינה מספקת בנסיבות בהן החובות המאושרים עולים על 4 מיליון שקל", נכתב בפסק הדין.

בהקשר לכך ציינה השופטת שהחייב אפילו לא יכול היה לספק תשובה הולמת לשאלה הפשוטה שהופנתה אליו במהלך הדיון, "מה עשית בכספים שנטלת?". בנסיבות אלה, קבעה, אין לשלול אפשרות לפיה הוא מעלים מבעלי התפקיד את העובדה שנהנה מהכספים הללו, כך שחוסר הגילוי והשקיפות, בהיבט הזה, פועלים לחובתו.

משאלו הם פני הדברים, סיכמה השופטת, ומשבעלי התפקיד לא הצליחו להבין כיצד נוצרו חובותיו הכבדים של האיש - כשלמעשה "עולה חשש ממשי לכך שנוצרו בחוסר תום לב מהותי" - נקבע שהליך חדלות הפירעון בעניינו יבוטל, וכי אם ירצה להגישו בשנית, יצטרך להמתין תקופת צינון מסוימת ולהפקיד 3,000 שקל לקופת הממונה.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.