מזונות של חייב הופחתו למרות שהאם פוטרה בקורונה

נאמן בהליכי חדלות פירעון ביקש לקצוב את חיוב המזונות שמוטל על החייב ולהעמיד את התשלום לבתו על 1,500 שקל בחודש בלבד במקום 2,500 שקל. בית המשפט קיבל את הבקשה

השופטת מיכל ברלינר לוי קיבלה לאחרונה החלטה להפחית ב-1000 שקל את סכום המזונות שתקבל בתו של אדם שנכנס להליך חדלות פירעון בשל חובות של מעל 900,000 שקל. אמה של הילדה ביקשה להותיר את החיוב על סך 2,500 שקל כפי שקבע בית המשפט למשפחה והסבירה כי היא במצוקה כלכלית קשה עקב משבר הקורונה. אך השופטת הבהירה כי יש לאזן את צרכי הילדה עם האינטרסים של הנושים.

בחודש מאי השנה ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת חייב עקב חובות של 907,445 שקל. במסגרת ההליך הוטל עליו תשלום חודשי של 400 שקל. 

האיש גרוש ואב לילדה בת 6. ב-2016 נתן בית המשפט למשפחה תוקף של פסק דין להסכם מזונות שחייב אותו בתשלום חודשי של 2,500 שקל.

הנאמן ביקש לקצוב את המזונות ולהעמיד אותם על 1,500 שקל בלבד. החייב עצמו הסביר כי בזמן שנחתם הסכם המזונות וניתן פסק הדין מצבו הכלכלי אפשר לו לשלם את הסכום. אך ב-2017 עסקו נקלע למשבר. מ-2018 הוא עובד כשכיר ומתפרנס כ-4,700 שקל לחודש. לנוכח הירידה הדרסטית בהכנסותיו או אינו מסוגל לשלם את הסכום המקורי. 

החייב הוסיף כי בינתיים התחתן מחדש והוא גר עם אשתו בדירה שכורה ונושא בהוצאות חודשיות של 4,438 שקל.

האם טנה מנגד כי החל מיולי 2017 הפחית החייב על דעת עצמו את דמי המזונות לסך של 2,000 שקל לחודש, בניגוד לפסק הדין. לאחר מכן הוא הפסיק לשלם אותם והיא נאלצה לפנות לביטוח לאומי בבקשה לתשלום מזונות ולפתוח תיק בהוצאה לפועל. לדבריה, היא מקבלת היום מביטוח לאומי מזונות של 2,426 שקל וקצבת ילדים בסך 150 שקל לחודש ואין לה הכנסות אחרות.

האם הוסיפה כי עבדה בעבר בחנות אך בשל התפרצות הקורונה הוצאה לחל״ת ובהמשך פוטרה. לדבריה, היא גרה כיום עם בן זוגה ושני ילדיה ומצוקתה הכלכלית קשה. בנסיבות אלה היא ביקשה להותיר את סכום המזונות על כנו. 

הסכום המינימלי הדרוש

השופטת מיכל ברלינר לוי מבית משפט השלום בנצרת הבהירה כי תכליתה של הקצבת המזונות בהליכי חדלות פירעון היא לאזן בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב עצמו.

לדבריה, מלאכת האיזון האמורה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה והעקרונות שישקלו הם צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות. היא הוסיפה כי מטבע הדברים, ייתכן ואף ראוי שהסכום שייקצב בהליך יהא נמוך באופן משמעותי מן הסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן כאשר חייב במזונות נקלע להליכי חדלות פירעון, מובן כי תהיה לכך השפעה על הזכאים למזונות.

״סכום המזונות עשוי לפחות במידה ניכרת על מנת לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להיפרע מחובם״, כתבה השופטת והדגישה כי סכום הקצבת המזונות נקבע בהתאם לסכום המינימלי הדרוש לצרכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת וללא הוצאות מופרזות. 

לאחר ששקלה את טענות הצדדים אימצה השופטת את עמדת הנאמן וקצבה את דמי המזונות לסכום של 1,500 שקל לחודש.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין