מאת: עו"ד מירב שמחיוף-משהיוף
לפסק הדין בעניין אמיגה נ' חגית טסה בע"מ
מנהלת סניף של רשת החנויות "חגית טסה" פוטרה לאחר שלא הסכימה לעבוד יותר ממה שסוכם עמה ולמרות שהייתה בהיריון. בית הדין לעבודה ביקר בחריפות את העדויות המגמתיות של טסה ועובדיה, וחייב את החברה לשלם לעובדת פיצויים מכוח חוק עבודת נשים.
מנהלת סניף של רשת חנויות הבגדים 'חגית טסה', חזרה לעבוד לאחר חופשת לידה, ונוכחה לדעת כי מונה לרשת מנהל חדש. יחסיה עם המנהל התגלו כעכורים. לטענתה, בשל דרישותיו שתרחיב את מסגרת העבודה שלה ותעבוד יותר משמרות ערב. לדבריה, בהיותה אם לפעוט, סיכמה עם מנהלת החברה, טסה, בדיוק את ההפך - הפחתת משמרת.
כ-3 חודשים לאחר שובה, טענה העובדת, כי מנהל הרשת הודיע לה טלפונית על פיטוריה והעביר לה מכתב פיטורים, בו צוין כי היא מפוטרת עקב צמצומים. העובדת טענה, כי למחרת הודיעה למנהל שהיא בהריון, ואסור לפטרה ללא אישור מהממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת, אולם הוא התעלם מדבריה. פיטוריה יצאו לפועל עוד באותו היום.
כעבור כשנה היא הגישה תביעה נגד החברה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב. לטענתה, היא פוטרה במהלך הריון, ללא היתר, וזכאית לפיצוי, שכן פיטוריה היו ללא שימוע, הם נגועים באפלייתה כאם ומנוגדים לחוק עבודת נשים.
לדבריה, הייתה עובדת טובה, עמדה ביעדי המכירות וזכתה לשבחים. כראיה, היא צירפה עדויות של שלוש לקוחות, המעידות על שירות מקצועי, אדיב ואמין.
מנהלת החברה, חגית טסה, טענה, כי התובעת התבקשה לעבוד יותר במקרים נקודתיים בלבד, אך מעולם לא הסכימה להתגמש. עוד טענה, כי התובעת סירבה לקבל את העובדה שיש לרשת מנהל חדש והמצב היה בלתי אפשרי וכלל ויכוחים וצעקות בפני עובדים ולקוחות. עוד ציינה, כי התובעת נהגה באופן מזלזל כלפי לקוחות וכתוצאה מכך הבריחה לקוחות מהחנות.
לא הייתה חייבת להסכים לעבוד יותר
השופטת סיגל דוידוב מוטולה ציינה לחיוב את עדותה האמינה של התובעת לעומת עדויותיהם המגמתיות של מנהל הרשת, מנהלת החברה והעובדות שהעידו מטעמם. עוד הלינה השופטת על היעדרם של הסכם עבודה והודעה בדבר תנאי העבודה של התובעת, כנדרש בחוק הודעה לעובד.
השופטת קבעה, כי טסה הודתה שאישרה לתובעת לחזור מחופשת הלידה לעבודה במסגרת מצומצמת, ומשכך לא הייתה התובעת מחויבת להסכים לדרישת מנהל הרשת החדש שתעבוד יותר. השופטת לא שוכנעה כי המנהל ביקש זאת במקרים חריגים בלבד, והוסיפה כי גם אם הייתה לו את הזכות לכך, זהו חוסר תום לב, בהתחשב בכך שהתובעת הייתה אם טרייה.
נקבע, כי לא התנהגותה ה'רעה' של התובעת הביאה לפיטוריה, אלא סירובה הלגיטימי לעבוד יותר ממה שסוכם עמה. בהקשר זה, התרשמה השופטת מעדות הלקוחות, אשר הסכימו לדבר בשבחי התובעת, למרות שאינה עובדת בחנות כבר 4 שנים.
הפיטורים נעשו תוך אפליית התובעת כאם
השופטת קבעה, כי פיטורי התובעת נגועים בחוסר תום לב וקשורים למצבה האישי והמשפחתי, בהיותה אם טרייה לתינוק, אשר לא התאים לגישתו הניהולית החדשה של מנהל הרשת. משכך נקבע, כי הפיטורים נעשו תוך אפליית התובעת כאם ומנוגדים לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
ומה אם המעסיק לא ידע שהעובדת בהריון?
לטענת מנהל הרשת, כלל לא ידע שהתובעת בהיריון בעת שפיטר אותה, והדבר נודע לו באקראי, כשראה אותה פוסעת ברחוב כחודשיים לאחר שפוטרה.
על סמך עדותה המהימנה, קבעה השופטת, כי התובעת אמרה למנהל בסמוך להודעת הפיטורים כי היא בהריון, אך זה העדיף להתעלם מכך, ולא פנה לקבלת היתר לפיטורים ממשרד התמ"ת. עם זאת, הוסיפה השופטת, כי גם אם הייתה מקבלת את גרסת הנתבעת, לפיה נודע לה על ההיריון כחודשיים לאחר הפיטורים "גם אז מחויבת הייתה הנתבעת, ברגע שנודע לה כי פיטרה עובדת בהיריון, לפנות באופן מידי לקבל היתר", החמירה השופטת.
בנסיבות אלו, קבעה השופטת, פוטרה התובעת בניגוד לחוק עבודת נשים. יצוין, כי פיטורים שכאלה בטלים ולכן זכאית התובעת לפיצוי בגובה השכר שהייתה מקבלת לו המשיכה לעבוד בתקופה המוגנת, המונה, במקרה זה, 10 חודשים (מההיריון עד ללידה, 60 יום שלאחר הלידה וחודש הודעה מוקדמת).
כמו כן, נקבע, כי הנתבעת הפרה את חובת השימוע. מעולם לא נאמר לתובעת במפורש כי מתכוונים לפטרה ולא ניתנה ההזדמנות להגן על עצמה ולנסות למנוע את הפיטורים. בנוסף נקבע, כי התובעת זכאית להפרש פיצויי פיטורים ולפיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים.
בסה"כ תקבל התובעת 66,462 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 8,000 שקל.
לפסק הדין בעניין אמיגה נ' חגית טסה בע"מ
• הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בתחום דיני העבודה.
• המידע המוצג הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.