צעיר שנפגע קשות בתאונת אופנוע תבע את חברת "הפול", שמצדה טענה כי הנזקים שנגרמו לו אינם משמעותיים כפי שהוא טוען. השופטת דחתה את גישתה וחייבה אותה בפיצויים גבוהים.
השופטת אידית קליימן-בלק מבית משפט השלום בתל-אביב הורתה לחברת הביטוח "הפול" לשלם קרוב ל-1.3 מיליון שקל לצעיר בן 25 שנפגע קשות בתאונת אופנוע, שהיה מבוטח בחברה.
התאונה התרחשה לפני כחמש שנים. החברה לא חלקה על חובתה לפצות את התובע על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המחלוקת הייתה בשאלת גובה הנזק, ממנו נגזר כמובן גובה הפיצוי.
ממקום התאונה הצעיר פונה לביה"ח איכילוב שן אובחנה אצלו "מעיכה" בחזה, כיוון שגופו נמעך תחת משקל האופנוע), שברים בשתי צלעות, פגיעה באבי העורקים, וקרע בבטן. הוא עבר ניתוח לחסימת פתח העורק הראשי, ואושפז למשך שבעה ימים.
בעקבות התאונה הוא נותר בין היתר עם חולשה בכל הגפה המשאלית בשל הפרעת זרימת דם.
התובע, שיוצג על ידי עוה"ד בארי קפלן, הציג את הנזקים הרבים והנכות הגבוהה, שנגרמה לו.
חברת הביטוח – הנתבעת, שיוצגה על ידי עוה"ד שלמה ברקוביץ – טענה בין היתר כי התיק הרפואי של התובע מעיד על כך שהוא אינו סובל מסימפטומטים ואף לא מתלונן על כאבים. לנוכח העובדה שהפגיעה אינה ביד הדומיננטית שלו, ההנתבעת טענה שיש לקבוע לו לכל היותר נכות בשיעור של 10%.
השופטת קליימן-בלק דחתה את עמדה זו וציינה כי לא הוכח שהתובע אינו סובל מסימפטומים, מה גם שבחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט צוין כי יהיו סימנפטומים וכן שגם אם אין לו סימפטומים כרגע, קיים פוטנציאל לנכות.
לא האדיר את נזקיו
השופטת הוסיפה כי "לא ניתן להתעלם מן הממצא האובייקטיבי לפיו נותר התובע, גבר צעיר בן 30 נכון להיום, עם פגיעה פיזיולוגית משמעותית אשר באה לידי ביטוי בהפרעה באספקת דם לזרוע יד שמאל".
השופטת אף ציינה כי גם אם התובע לא מרבה להתלונן בפני רופאיו על כאבים, הדבר אינו מבטל את הנכות והשלכותיה. בהקשר זה השופטת אף התרשמה לחיוב מעדותו האמינה של התובע, שלא ניסה להאדיר את נזקיו, ואף הסביר שלא התלונן על כאבים כיוון שאמרו לו ש"אין מה לעשות".
לפיכך, השופטת הגיעה למסקנה שיש לאמץ אץ קביעת המומחה מטעם בית המשפט, ואת הממצאים שקבע ביחס לנכותו הרפואית של התובע, בשיעור של 40.6%.
מכאן השופטת ניגשה לניתוח הנכות התפקודית. בעניין זה השופטת החליטה להעמיד את נכותו התפקודית על 25% (63% מהנכות הרפואית). השיקולים בקביעה זו היו מחד נכות רפואית לא מבוטלת, שעשויה לבוא לידי ביטוי מוחשי יותר בעתיד, ומאידך העובדה שהתובע אקדמאי שעובד כמתכנת מחשבים בעבודה שאינה כרוכה במאמץ פיזי מיוחד.
המשכו של פסק הדין הוקדש לניתוח הנזקים שנגרמו לתובע, העיקרי שבהם הוא פגיעה בכושר השתכרות לעתיד – שכרו הבסיסי של התובע ו-25% נכות עד לגיל 67. בנוסף נפסקו לתובע פיצויים משמעותיים בגין כבא וסבל, הפסדי פנסיה, ועזרה חיצונית.
בסופו של דבר, השופטת חייבה את חברת הפול לשלם לתובע כ-1.27 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13%.
לקריאת פסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין