השופט הבכיר שלמה אלבז הכריע באחרונה בסכסוך קשה בין אם המרותקת לכיסא גלגלים לבין בנה. הבן חויב להתפנות מדירת אמו שעליה השתלט ב-2011 אך במקביל נקבע שיש לו זכויות בקומה שמתחתיה.
לפני כחמש שנים הגישה אם לחמישה תביעה נגד אחד מילדיה. היא סיפרה שבשנות ה-60 המוקדמות של המאה הקודמת רכש בעלה נכס בן שתי קומות בשכירות מוגנת. לימים, עברה הבעלות בנכס לווקף המוסלמי אך זכות הדיירות המוגנת נותרה כשהייתה. לדברי האם, לאורך השנים היא גרה בנכס עם בעלה עד למותו ב-2011.
לדברי האם, בין השנים 1999-2006 בנה (הנתבע) עבר לגור בקומת הקרקע של הנכס עד שגורש על ידי אביו עקב היחסים העכורים ביניהם. ב-2009 התחתן הבן וחזר לגור בנכס בניגוד לרצונם ותוך שהוא נוהג כלפיהם בחוסר כבוד משווע ו"מהלך אימים" על אביו שמצבו הבריאותי באותה תקופה היה קשה.
האם הוסיפה שלאחר מות האב ביקש ממנה בנה לעבור לגור לתקופה קצרה בבית אחת מבנותיה ונימק זאת בכך שברצונו לתקן את מערכת הביוב. כשחזרה נדהמה לגלות שהוא שבר קירות וניכס לעצמו חלק משמעותי מדירתה שבקומה העליונה. במסגרת "שיפוץ" זה הוא גם ערך שינויים בכניסה לנכס באופן שמונע ממנה את הכניסה אליו באמצעות כיסא הגלגלים שאליו היא מרותקת.
האם ביקשה שבית המשפט יצהיר שהיא בעלת הזכויות הבלעדית בנכס ושעל הבן להתפנות מהקומה העליונה ולהשיב את המצב לקדמותו.
הבן טען מצדו שיש לו זכויות בנכס כדייר מוגן. הוא הציג מסמכים עליהם חתם אביו ב-2009 ושבהם הוא מעביר אליו את הזכויות בנכס וכן הסכם שכירות מ-2013 שעליו חתומים הוא ואמו מול הווקף המוסלמי שבו היא מאשרת שהוא שותף בזכויותיה בנכס.
האם בתגובה טענה שכל המסמכים שהציג בנה מזויפים או הושגו מתוך מרמה, הטעייה ועושק.
המצב יחזור לקדמותו
השופט הבכיר שלמה אלבז מבית המשפט למשפחה בירושלים הבהיר שאין ספק שלאם זכויות כדיירת מוגנת בנכס שכן הוא נרכש במהלך הנישואין מכספים משותפים שלה ושל בעלה המנוח.
יחד עם זאת לדבריו, לנוכח הסכם השכירות שעליו חתמה האם ב-2013 מול הווקף ובו הסכימה לשתף את בנה בזכות הדיירות המוגנת שלה, אין מנוס מלקבוע שגם לבן זכויות של דייר מוגן בנכס.
לדברי השופט, האם לא הביאה בדל ראיה לטענות הזיוף והעושק שהעלתה ולמעשה לא הסבירה מה פשר חתימתה על הסכם השכירות ושסוגיה זו נותרה עמומה. השופט הבהיר שלולא אותה חתימה של האם, לבן לא היו זכויות כלשהן בבית.
השופט ציין שהשינויים שהבן ערך בבית היו מפליגים ונעשו ללא הסכמת אמו והם מונעים ממנה את האפשרות להשתמש בנכס. הוא הוסיף שלנוכח היחסים העכורים בין הצדדים אין אפשרות שהם יגורו יחד בכל חלקי הבית.
בנסיבות אלה נעתר השופט לבקשת האם והורה לבן להחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה בטרם ערך את השיפוץ, כך שהוא יגור בקומת הקרקע והקומה העליונה תהיה בשימוש הבלעדי של האם.
הבן חויב בהוצאות של 30,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד קאזם כיואן
- ב"כ הנתבע: עו"ד יונתן כותאב
עו"ד רותי שריד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין