מנהל המע"מ קבע שהאיש מפעיל עסק אך זה טען שבסך הכל דאג לעתיד ילדיו. בחינת ההתנהלות בבית המשפט לא הותירה ספק לגבי פעילות עסקית לצד תמונה מטרידה של ביצוע עסקאות פיקטיביות לצורך קבלת הטבות מס
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה כי תושב נהריה שביצע לאורך 5 שנים 12 עסקאות מכר לא פעל במישור הפרטי "רק כדי לסדר את הילדים" כטענתו בערעור נגד מנהל מע"מ עכו. נקבע כי מדובר ביזם נדל"ן שלא היסס לבצע עסקאות מתנה פיקטיביות עם ילדיו כדי לחמוק מתשלום מסים, כשלאחר מכן מכר את הדירות ושלשל רווחים עצומים לכיסו.
המערער זכה לפני 23 שנים ב-12 מיליון שקלים בלוטו והשקיע אותם בנדל"ן. בין היתר הוא רכש שני בתים בנהריה שבמקומם נבנו בניינים מרובי דירות. לאורך השנים הוא מכר את הדירות, כשחלק מהן הועברו קודם ללא תמורה לילדיו ונמכרו תוך זמן קצר לצדדים שלישיים כשהעסקאות נהנות מפטור ממס שבח ורכישה.
לפני כ-3 שנים ערכה רשות המיסים מבצע ארצי שבמסגרתו גילתה על הכמות הגדולה של עסקאות הנדל"ן שביצע המערער. בעקבות זאת קבע מנהל המע"מ כי פעל כעסק ולכן חייב ברישום ותשלום מע"מ – החלטה שהעמידה בסיכון את הפטורים בהם זכה במסגרת עסקאות המתנה.
בערעור שהגיש על ההחלטה לפני כשנתיים נטען בין היתר כי אם מורידים את העסקאות שהתיישנו ואת עסקאות המתנה יוצא כי בסופו של דבר המערער מכר מעט מאוד דירות ופעל כאדם פרטי.
המערער הדגיש כי הוא לא מומחה נדל"ן, כי תדירות העסקאות הייתה נמוכה והיקפן מצומצם, וכל פעילותו נועדה לשמר את ערך הכסף ולדאוג שילדיו יהיו "מסודרים".
לעומתו טען מנהל המע"מ כי היקף הפעילות והרווחים שהפיק המערער מעידים על קיומו של עסק. נטען כי לאורך השנים המערער רכש ידע ומומחיות, איתר נכסים שאפשר להשביח ופעל באינטנסיביות להגדלת רווחיו, כולל הענקת דירות במתנה כדי לזכות בהקלות מס.
היה ונשאר הבעלים
השופטת אורית וינשטיין קבעה כי רוב המבחנים לאפיון הפעילות מעידים כי המערער הפעיל מנגנון עסקי של יזמות. כך, כשרכש נכסים עם זכויות בנייה שהניבו היקף גדול של עסקאות מהן הרוויח מיליוני שקלים, וכך כששלט ופיקח בעצמו על הבנייה, השביח נכסים והעסיק קבלנים ויועצים.
בתוך כך סירבה השופטת "לנכות" מהיקף העסקאות את הדירות שהעניק לילדיו, תוך שהדגישה כי מחקירותיהם עלתה "תמונה מטרידה" של ביצוע עסקאות מתנה פיקטיביות במטרה לחמוק מתשלומי מס.
לדבריה, לו המערער באמת היה מעוניין להעניק לילדים דירות כדי שיהיו "מסודרים" ההתנהלות הייתה אחרת. כספי המכר מהדירות שנמכרו תוך זמן קצר לא היו מוצאים את דרכם לחשבונו במקום לחשבונם, תוך שהדגישה כי מדובר בבגירים. לחילופין, המערער היה מוכר את הדירות בעצמו ופותח לילדים חסכון או קרן. מכאן עולה שבפועל הוא היה ונשאר הבעלים הכלכלי של הדירות.
בסיכומו של דבר השופטת קבעה כי כשמביטים על המקרה "ממעוף הציפור" ברור שהמערער עסק ביזמות נדל"ן ושמטרתו הייתה להפיק רווח תוך ניצול פטורים והקלות באמצעות עסקאות פיקטיביות. על כן, עמדת מנהל המע"מ שלפיה יש לראות בו כ"עוסק" לצורך חוק המע"מ – צודקת.
לפיכך, הערעור נדחה והמערער חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.
לפסק הדין בתיק ע"מ 30850-07-18
- ב"כ המערער: פטריק אלגז, עורך דין מקרקעין
- ב"כ המשיב: עו"ד ריצ'ארד סלאח מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
עו"ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין