נהגים רבים מוזמנים מידי שנה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבדיקת כשירותם הרפואית לנהיגה. מה צפוי להם בתהליך ומדוע מומלץ לא להגיע בלי הכנה וליווי מקצועי מתאימים?
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב״ד) הוא יחידה מנהלית של משרד הבריאות העוסקת ברפואה תעבורתית ובמניעה ראשונית של תאונות דרכים הנגרמות בשל ליקוי בריאותי של הנהג.
אחד התפקידים הראשיים של המכון הוא ״להקדים תרופה למכה״. המכון מקבל דיווח על ליקויי בריאות של נהגים מהרשויות השונות כגון בתי חולים, צה"ל, רופאי משפחה, בריאות הנפש, משטרה ומשרד הרישוי. נהגים אלה מוזמנים למעקב וביקורת רפואית (לרבות פסיכולוגית) ובמסגרת זו מוסמך המכון לקבל החלטות על כשירותם הרפואית לנהיגה.
המכון מוסמך להזמין לביקורת גם נהגים בעלי פוטנציאל לנהיגה מסוכנת, כמו נהגים בעלי עבר תעבורתי "עשיר", נהגים שהיו מעורבים בתאונות או נהגים שצרכו אלכוהול וסמים בזמן נהיגה. נהגים אלה יורחקו מהכביש אם נמצא בבדיקה הרפואית כי אינם כשירים.
מטרה נוספת של המכון היא לפעול לשיפור עצמאותם של הנכים על ידי התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות. בנוסף, המכון מעניק ייעוץ מקצועי לגורמי תעסוקה שונים ופועל לקידום ופיתוח תחום ההתמחות והעיסוק ברפואה תעבורתית.
אילו נהגים עשויים לקבל זימון למרב"ד?
- מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד (מופנים על ידי משרד הרישוי).
- עברייני תנועה מועדים שבסיום שלילה מופנים על-ידי משרד הרישוי.
- נהגים שמשטרת ישראל דיווחה על מעורבותם בתאונות דרכים.
- נהגים שדווחו על-ידי בית משפט.
- נכי משרד הביטחון.
- נכים המופנים על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
- משתמשי/מורשעי סמים או אלכוהול, המופנים על-ידי משרד הרישוי, משטרת ישראל וסמכות רישוי צה"ל.
- נהגים המדווחים מכוח סעיף 12 ב' לפקודת התעבורה – חובת דיווח על ידי רופא.
- מבקשי/מחזיקי רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות (מופנים על ידי משרד הרישוי).
- נהגים המופנים על-ידי רשות הרישוי מפאת גיל (תקנה 196 לתקנות התעבורה).
- נבדקים המחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המכון הרפואי.
נהג או מבקש רישיון נהיגה המופנה למרב"ד לבדיקת כשירות רפואית לנהיגה, עשוי להתבקש להביא מידע רפואי או אחר ולעבור בדיקות במכון עצמו או על ידי בדיקות משלימות חיצוניות. זאת, לצורך גיבוש המלצה המבוססת על בדיקה יסודית ומעמיקה.
החלטה על כשירות רפואית
החלטת המכון לעניין כשירות רפואית לנהיגה ניתנת כהמלצה לרשות הרישוי. העברת ההודעה לנבדק היא באחריות רשות הרישוי.
ההמלצה על כשירות רפואית לנהיגה מתבססת על ממצאי הבדיקות הרפואיות והפסיכולוגיות, על התייעצויות פנים וחוץ ועל נתוני רקע כולל התייחסות אינדיבידואלית לסוג הרישיון, תעסוקת הנבדק ונסיבות חברתיות, אישיות ואחרות.
כמה זמן זה ייקח?
רופא של המרב״ד ייתן אישור על כשירות או אי כשירות בפרק זמן של בין שלושה שבועות לחודש.
במקרים בהם משרד הרישוי שולח למרב״ד את הטופס הירוק (טופס הכולל את כל המידע האישי והרפואי על הנהג), התהליך עשוי לקחת שלושה חודשים ומעלה.
את התשובה אתם מקבלים ממשרד הרישוי הקרוב לאזור מגוריכם.
- החלטה על כשירות רפואית - החלטת המכון לעניין כשירות רפואית לנהיגה ניתנת כהמלצה לרשות הרישוי. אמנם מדובר בהמלצה, אך בפועל רשות הרישוי מאמצת אותה בצורה מוחלטת ואינה מתערבת בהחלטות המכון. העברת ההודעה לנבדק נמצאת באחריות רשות הרישוי.
- מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת המכון, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30ימים מיום שההודעה נמסרה לו על-ידי רשות הרישוי.
- על החלטת וועדת ערר ניתן להגיש תוך 30ימים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד.
מדוע כדאי להיעזר בעורך דין לייצוג מול המכון הרפואי?
המציאות מלמדת כי רוב הנהגים שמגיעים למכון ללא הכנה וייעוץ נוחלים כישלון. נהג שאינו בקיא בתחום עלול לפגוע בסיכוייו לקבל רישיון נהיגה מבלי להיות מודע לכך בכלל.
האם ניתן להתכונן לבדיקות במכון הרפואי?
התשובה היא בהחלט כן. כדאי ואף מומלץ להגיע מוכן לבדיקות במכון. כך למשל ניתן לקבל ייעוץ מקצועי באשר למילוי נכון של המסמכים הרפואיים, הכנה לשאלות במבדק על ידי פסיכולוג ואף ליווי פיזי בשטח.
* עו"ד חלי יוסף עוסקת בדיני תעבורה וייצוג נהגים מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין