שני אחים שקיבלו ירושה מאביהם הסתלקו מהעיזבון לטובת אימם, זמן קצר לפני שהוכרזו פושטי רגל. ביהמ"ש המחוזי ביטל את המהלך והעליון דחה את ערעורם
אב לארבעה הלך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה, וילדיו הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובת אימם. חצי שנה לאחר מכן שניים מהילדים הוכרזו כפושטי רגל. בית המשפט המחוזי קבע שהסתלקותם מהעיזבון נחשבת "הענקה" של נכסים ובהתאם לפקודת פשיטת הרגל היא בטלה. ערעור האחים ואימם לעליון נדחה.
השאלה שהייתה טעונה הכרעה בפסק הדין הייתה האם הסתלקות מעיזבון היא בגדר "הענקה" של נכסים לפי פקודת פשיטת הרגל. במידה שהתשובה לכך חיובית, המשמעות היא שהיא בטלה כלפי הנאמן בהליך, מאחר שבוצעה במהלך השנתיים שלפני ההכרזה על החייבים כפושט רגל.
המערערים טענו כי חוק הירושה קובע שיש לראות את מי שהסתלק מחלקו בעיזבון כאילו לא היה יורש מלכתחילה. לפיכך, הלכה למעשה הם כלל לא היו יורשים, וממילא אין לראות בהסתלקותם כהענקת נכס שהיה להם.
המשיבים – כונס הנכסים, הנאמנת ובנק הפועלים כנושה של החייבים – טענו מנגד כי עם פטירת האב החייבים קיבלו לבעלותם את הזכויות בעיזבון, והזכויות נותרו בידיהם עד למועד ההסתלקות. החוק נועד למנוע תרחיש של הברחת נכסים מהנושים, ולפיכך יש לבטל את ההסתלקות.
תום הלב לא רלוונטי
השופטת יעל וילנר שכתבה את פסק הדין ציינה כי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל נועד למנוע מאדם שיודע שמצבו הכלכלי גרוע להעביר נכסים לקרוביו כדי להתחמק מתשלום חובות.
השופטת ציינה כי פעולת הסתלקות מעיזבון נכללת ב"הענקה" המוזכרת בסעיף זה. היא הסבירה שעם פטירת אביהם של החייבים הם קיבלו חלק מעיזבונו, ולכן בעת הוויתור לאימם החלק בעיזבון היה שייך להם. במילים אחרות, הם העניקו לאימם נכסים בזמן שקדם להיותם פושטי רגל, ולכן ההענקה בטלה.
בתוך כך דחתה השופטת את הפניית המערערים לסעיף 6(ב) לחוק הירושה הקובע כי רואים מי שהסתלק מחלקו בעיזבון "כאילו לא היה יורש מלכתחילה". היא קבעה שהסעיף חל רק כשנעשתה הסתלקות כדין, ואילו הסתלקות שנעשתה על מנת לעקוף את סעיף 96 לפקודה ולהתחמק מחובות אינה כדין.
בשולי הדברים השופטת התייחסה גם לטענת המערערים לפיה ההסתלקות מהעיזבון נעשתה בתום לב ולכן אינה בטלה, ודחתה אותה. היא הסבירה כי ביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודה אינו מותנה בכך שההענקה בוצעה בחוסר תום לב, ואף הוסיפה שספק אם יש מקום לטענה זו של החייבים לנוכח היותם חדלי פירעון בעת ההסתלקות.
השופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג הסכימו עם התוצאה ולפיכך הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות המשיבים בסך 10,500 שקל.
- ב"כ המערערים 1-2 (החייבים): עו"ד סנדה לירום, עו"ד חנן עזרן
- ב"כ המערערת 3 (האמא): עו"ד דוד קנטור, עו"ד יניב מזוז
- ב"כ המשיב 1 (כונס הנכסים הרשמי): עו"ד שרית ליפשיץ-גריידי
- ב"כ המשיב 3 (בנק הפועלים): עו"ד אמיר פלמר, עו"ד אביתר קרמר
עו"ד דניאל גולשה
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין