פעמים רבות מתן הגט מצד הבעל מותנה בוויתורים כלכליים משמעותיים מצד האישה. אישה כזו, שוויתרה על מאות אלפי שקלים רק כדי לזכות בגט הנכסף אחרי 11 שנות המתנה, דרשה באחרונה את המגיע לה, וככל הנראה גם תקבל.
11 שנים ניהלה אישה מאבק עיקש להתגרש מבעלה. משנת 1989 ועד שנת 2000 התכתשו השניים בבית הדין הרבני, בין היתר בפני הרכב מיוחד העוסק בענייני עגונות.
בשלב מסוים, בני הזוג הגיעו להסכמה שתמורת הגט האישה תסגור תיקי הוצאה לפועל שפתחה נגד בעלה בגין תשלום מזונותיה ומזונות בתם המשותפת, וסוגיית מזונות העבר תעבור לסמכותו של בית הדין.
אולם בספטמבר 1999 הודיעה האישה לבית הדין לעגונות כי היא חוזרת בה מהסכמתה, והתיק נסגר. בהמשך, כשהבינה שסגירת תיקי ההוצאה לפועל היא הדרך היחידה לגירושין, היא עשתה זאת, ובשנת 2000, בני הזוג התגרשו סוף כל סוף.
אלא שלאורך שנים רבות לא זכתה האישה לעזרת בעלה לשעבר במימון צרכי בתם המשותפת. בשנת 2014 היא החליטה לעשות מעשה ופתחה תביעה לגביית מזונות העבר תוך הסתמכות על ההסכמה שניתנה כ-15 שנים קודם לכן.
לאחר שבית הדין הרבני האזורי גלגל אותה מכל המדרגות, הגיע התיק לבית הדין הרבני הגדול, שם העלתה האישה טענות שונות המצדיקות, לטעמה, לראות בהסכמה הנושנה כהסכם מחייב שלא בוטל, בהתחשב בכך שמילאה בסופו של דבר את התחייבותה על פיו וסגרה את תיקי ההוצאה לפועל.
הגרוש ביקש כמובן לדחות את התביעה וטען בין השאר כי מהרגע שהמערערת חזרה בה מהסכמתה בית הדין לא צריך לדון בתביעתה, בפרט לנוכח ההמתנה הארוכה עד הגשתה.
המציאות נושכת
בפסק דין שניתן לפני כחודש, הגיעו הדיינים הרב נחום שמואל גורטלר, הרב יצחק אלמליח והרב מימון נהרי, לתוצאה מעניינת. הם דחו את כל הטענות שהעלתה המערערת, אולם בכל זאת החליטו לקבל את הערעור.
הרב מימון נהרי, שכתב את עיקר פסק הדין, קבע, בין היתר, כי המערערת לא יכולה עכשיו לתבוע על סמך הסדר שהתנערה ממנו, וכי יש ממש בטענת ההשתהות.
עם זאת, הוא פסק כי על בית הדין האזורי לדון בתביעתה. הדיין ציין כי "בית הדין בתוך עמו יושב" ולא ניתן להתעלם מכך שבפועל המערערת סגרה את תיקי ההוצאה לפועל בהתאם להסכמה הנושנה, ואם לא הייתה עושה זאת "הייתה מוצאת עצמה עגונה עוד שנים רבות".
"יש לראות את המציאות הטופחת על פנינו: ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים יושמו בפועל ויש לפעול על פיהן", כתב.
הדיין ציין כי לא ייתכן שהמשיב לא שילם לבתו מזונות מאז ועד היום שעה שהוא מחויב בכך לפי חוק ודין תורה. "מחובה זו כלפי הבת הקטינה, המשיב אינו יכול להתנער, גם אם בפיו טענות למכביר על התנהגות המערערת", הוסיף.
בתוך כך נקבע כי מאחר שהמערערת היא זו שמילאה את חובת המזונות במקום אבי הילדה, כעת היא זכאית לתבוע את המגיע לה.
על כך הוסיף הרב גורטלר שבסופו של דבר המערערת ויתרה על מאות אלפי שקלים כדי לקבל את הגט, ולכן התביעה הנוכחית מוצדקת.
עם זאת, הדיינים הבהירו כי בית הדין האזורי ידון בתביעה בהתחשב בטענותיו כבדות המשקל של המשיב והנסיבות המיוחדות של התיק.
- ב"כ המערערת: עו"ד שי זילברברג, עו"ד אסנת פרינץ
- ב"כ המשיב: עו"ד דוד שהרבני, עו"ד מיכל שהרבני בר און
עו"ד מיטל כסיף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין