אחייני אישה שנפטרה טענו כי צוואתה לטובת אח שלה פסולה בגלל טעות סופר – ונדחו
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות שהגישו אחייני מנוחה לצוואתה. לטענתם הצוואה – שלפיה הזוכה בעיזבון הוא אחי המנוחה – פסולה מחמת טעויות בניסוחה, העדר כשירות מצד המצווה והשפעה בלתי הוגנת שהופעלה עליה. השופטת תמר סנונית פורר דחתה את טענות ההתנגדות והורתה על קיום הצוואה ככתבה וכלשונה.
למנוחה ובעלה, שנפטר ב-1980, לא היו ילדים. בתחילת 2010 היא עברה לבית אבות, ושלושה חודשים לאחר מכן ערכה את הצוואה שבמוקד הדיון, בה הורישה הכול לאחיה ואם לא יהיה בחיים בשעת מותה – לבנו ולאחיין נוסף.
השנים חלפו, כל אחי המנוחה נפטרו ובמרץ 2020 הגיעה גם שעתה להיפרד מן העולם. לאחר מותה הגישו הזוכים בצוואה תביעה לקיומה, בעוד חלק מהאחיינים שלא נכללו בה הגישו התנגדות.
לטענת המתנגדים, ישנן מספר טעויות בצוואה השוללות את תוקפה – למשל בשם בית הכנסת בו ביקשה דודתם להנציח את שמה. אחד מהם העיד כי הוא מכיר את בית הכנסת ובר המצווה שלו נערכה שם, אך המנוחה טעתה בכתיבת השם של המקום. בנוסף טענו המתנגדים כי בשעת עריכת הצוואה הייתה דודתם במצב קוגניטיבי ירוד ו"לא ידעה מימינה ומשמאלה", והופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת מצד אחיה, הזוכה המקורי בצוואה שאף היה מעורב בהכנתה.
מנגד טענו הזוכים כי דודתם הייתה כשירה בעת החתימה על הצוואה, וכי הצוואה משקפת את רצונה ביחס לרכושה אחרי שנים רבות שבהן אחיה ובנו דאגו לה.
המתין מחוץ לחדר
השופטת סנונית פורר דחתה את טענות המתנגדים, אחת לאחת. אשר לשגיאה בשם בית הכנסת היא קבעה שלכל היותר מדובר בטעות סופר שאינה שוללת את תוקף הצוואה.
גם טענת חוסר הכשירות נדחתה, לאחר שמומחה בית המשפט מצא שרוב הסיכויים כי בשעת החתימה על צוואתה הייתה המנוחה צלולה. עורכת הדין שניסחה את הצוואה חיזקה מסקנה זו, כשאישרה כי למנוחה אמנם היו קשיים בהליכה והיא נעזרה במקל ובהליכון, אולם מבחינה שכלית היא הייתה דעתנית ואסרטיבית.
השופטת הוסיפה וקבעה שלא הופעלה על המנוחה השפעה בלתי הוגנת. אחות בבית האבות שלה העידה כי אחיה של המנוחה ובנו ביקרו אותה "ודאגו לה באופן ראוי לציון". השופטת הדגישה שדבריה משמעותיים דווקא בגלל שהובאה לעדות מטעם המתנגדים.
מנגד מצאה השופטת שחלק מהמתנגדים בקושי התעניינו בדודתם. כך, אחת המתנגדות אישרה שב-10 השנים בהן שהתה דודתה בבית אבות, היא ביקרה אותה פעמיים בלבד.
מתנגד אחר אישר שביקר אותה 5-6 פעמים ולא היה עמה בקשר טלפוני. יתרה מכך, באחת הפעמים שדודתו נפלה וביקשו ממנו לעזור הוא לא נענה לבקשה ואפילו לא הגיע לבית-החולים כדי לבדוק מה מצבה.
בסוגיית המעורבות בהכנת הצוואה האמינה השופטת לעדות עורכת הדין כי אחיה של המנוחה המתין בחלק נפרד של המשרד בשעה שהמנוחה חתמה על הצוואה. עובדת נוספת אישרה שהאח ישב בחדר המזכירות ואילו המנוחה ישבה עם עורכת הדין בחדר הישיבות, כשהדלת ביניהם הייתה סגורה.
השופטת סיכמה ש"הוכח כי המנוחה הייתה בקשר הדוק, קרוב, מיטיב וקבוע עם אחיה שנים על גבי שנים" וכי "בנסיבות הללו הורשה לאח ככלל בצוואה ורק אם לא יהיה בן החיים למבקשים, הגיונית ומסתברת מנסיבות חייה של המנוחה וקשרי המשפחה שניהלה בפועל".
ההתנגדות נדחתה והמתנגדים חויבו לשלם לזוכים הוצאות משפט בסך 63,180 שקל.
- ב"כ המבקשים: עו"ד פשה אלון
- ב"כ המתנגדים: עו"ד קראוס ועו"ד אלזם
עו"ד נתן מינקוביץ
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין