בית המשפט קבע כי התעלמות מסימני מסוכנות ומעקב רשלני באמצעות דוא"ל הובילו לתוצאה הטרגית
הפסיכיאטר התרשל, המטופל התאבד - ויורשיו יפוצו במיליוני שקלים: בפסק דין מטלטל מהעת האחרונה קבעה סגנית נשיא המחוזי בחיפה, השופטת בטינה טאובר, כי הטיפול שהוענק לאב ל-2 אשר סבל מדיכאון והעלה סימני מסוכנות ברורים שלא זכו למענה מתאים, חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. הפיצוי יצטרף לסכום נוסף שיקבלו אלמנת המנוח וילדיו הקטינים מהמדינה כחלק מפשרה.
ב-2016, לאחר שחזר משליחות מטעם עבודתו ביוסטון שבארצות הברית, החל המנוח לסבול מדיכאון ומחשבות אובדניות. במסגרת זו התמודד, בין היתר, עם נדודי שינה, חוסר תיאבון, אובדן משקל, ירידה במצב הרוח, חולשה, פחדים וחרדות.
השנים חלפו ובמרץ 2023 התאשפז המנוח במרכז בריאות הנפש "מעלה הכרמל" שבבעלות המדינה, לאחר שהחל לסבול מאפיזודה דיכאונית שנייה. יומיים לאחר שחרורו פנה למרפאת הנתבע, לצורך מעקב פסיכיאטרי מסודר.
לאחר הפגישה הפרונטלית בחר הפסיכיאטר לקיים את המשך הקשר הטיפולי באמצעות המייל. כשבוע לאחר תחילת הטיפול כתב המנוח לנתבע: "אני מרגיש ממש רע, אולי צריך להתאשפז שוב. יש לי מחשבות רעות כל הזמן". יום למחרת - שם קץ לחייו בתלייה.
בתביעתם טענו אלמנת המנוח וילדיו שהתנהלות הפסיכיאטר הייתה רשלנית ושניתן היה למנוע את ההתאבדות הטראגית. מומחית התביעה יצאה חוצץ נגד אופן ביצוע המעקב הפסיכיאטרי - באמצעות המייל - וזאת מבלי לברר לעומק את מצב המנוח ולהזמינו להערכת מסוכנות.
מנגד טען הפסיכיאטר כי הטיפול שהעניק למנוח היה "ברף העליון של הנדרש מהרופא הסביר", וכי לא יכול היה לצפות את ההתאבדות. מומחה מטעם ההגנה הדגיש שבמהלך תשעת הימים שבין תחילת הטיפול לבין הסוף המצער, שלל המנוח קיומן של מחשבות אובדניות. לדבריו אין לנתבע "כדור בדולח לחיזוי אובדנות בחולה השולל זאת".
לא התעניין בשלומו
אבל השופטת טאובר חשבה אחרת. היא שוכנעה כי הטיפול שניתן למנוח נפל מהסטנדרט הסביר, כאשר רשלנות הנתבע באה לידי ביטוי החל בפגישה הפרונטלית, עבור בביצוע המעקב, וכלה בהתעלמותו מסימני מסוכנות ברורים.
ביתר פירוט קבעה השופטת כי בחירת הנתבע לקיים את המפגש הפרונטלי הראשון (והיחיד) למשך 42 דקות "ברוטו" - כלומר כולל עיסוק בעניינים מנהלתיים - הייתה רשלנית. "אין מנוס מהמסקנה שלא ניטלה מהמנוח אנמנזה כדבעי, מצבו כלל לא היה ברור לנתבע, לא בוצעה בדיקה פסיכיאטרית ראויה, לא נקבעה אבחנה ואף לא ניתן למנוח טיפול תרופתי כדבעי", כתבה.
אשר למהלך הטיפול צוין שהפסיכיאטר נמנע מלהתעניין בשלום המנוח ולא גילה עניין בקיומן של "מחשבות רעות", הגם שהמנוח דיווח לו עליהן. זאת ועוד, בקשת המטופל להקדים את הפגישה הבאה עם הפסיכיאטר כלל לא זכתה למענה. לבסוף קבעה השופטת שגם אם התכתבות במייל בין מטופל לרופא פסיכיאטרי יכולה לשמש ככלי עזר בטיפול, הרי שטיפול התכתבותי במייל ככלי בלעדי אינו עומד בסטנדרט רפואי מקובל.
בנסיבות אלה חייבה השופטת את הפסיכיאטר לשלם לאלמנת המנוח וילדיהם כ-2.5 מיליון שקל עבור רכיבי הנזק השונים - כגון פיצוי בגין השנים האבודות ואובדן שירותי בן זוג ואב, וכחצי מיליון שקל נוספים כשכר טרחת עו"ד.
הסכום יצטרף לפיצוי נוסף שקיבלו השלושה בגין פשרה שהושגה עם המדינה, כבעלת המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל", בתביעה שהגישו נגדה.
- ב"כ התובעים: עו"ד רון וורמברנד
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד עופר בן צבי ואח'
- ב"כ הפסיכיאטר: עו"ד יהודית נברו ואח'
- ב"כ המדינה: עו"ד אלונה שולמן-לוין
עו"ד טארק ח'ורי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.