השלכות חובת הדיווח שבחוק איסור הלבנת הון על עבודת עורך הדין

סוגיות שונות הנוגעות לעבודת עורכי דין נדונו במושב בנושא "איסור הלבנת הון", שהתקיים אתמול במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.

עו"ד יעל גרוסמן, אשר הנחתה את המושב, התמקדה בסעיף 4 לחוק, העוסק באנשים אשר לא נטלו חלק בעבירות המקור, אך הם מבצעים פעולות שונות בכספי העבירות שהגיעו אליהם, ביודעם את מקור הכספים.

לדברי עו"ד גרוסמן, המחוקק יצא מנקודת הנחה כי הציבור לא יוכל לעמוד בדרישה להעמיק חקר, כל אימת שמתעורר חשד כי הכספים הינם כספי עבירת מקור.

בכל הנוגע לקשר שבין חוק איסור הלבנת הון ועבודת עורכי הדין, אמר יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, מר יהודה שפר, כי נכון להיום מוענק לעורכי הדין פטור מחובת הצהרה על שם הנהנה בחשבון פיקדונות לקוחות, ובלבד שהיתרה לא תעלה על 300,000 ש"ח ופעולה בחשבון לא תעלה על 100,000 ש"ח. בנוסף, קובע סעיף 25 לחוק כי הוראות החוק אינן פוגעות בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין.

יו"ר הרשות השאיר בצריך עיון את השאלה בדבר חובת הדיווח של עורכי דין, בסיטואציה בה הם חושדים בלקוחות כי הם עוסקים בעבירות מקור או בפעילות במסגרת ארגון טרור.

עו"ד שמעון דולן, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, התייחס אף הוא לחובת הדיווח ולסעיף 4 לחוק ואמר כי הסעיף יוצר בעיות קשות, שכן "פעולה ברכוש" יכולה להיות גם החזקת כספים בנאמנות על ידי עורך דין עבור לקוחו. כך, למשל, עורך דין המקבל שכ"ט מלקוחו יצטרך - במקרה בו תיכלל דרישת עצימת העיניים בסעיף - לברר אצל הלקוח מהו מקור הכסף, במידה ומתעורר אצלו צל של חשד. והרי, אם עורך הדין יבחר להחזיק בכסף, הוא צפוי לעמוד לדין בעבירה של איסור הלבנת הון.

כמו כן, במידה ועורך הדין ידווח על החשד, גם אם יקבל פטור מאחריות פלילית, עדיין הוא עלול להימצא אחראי כלפי הלקוח, משום שחוק איסור הלבנת הון אינו גובר על חובת הסודיות המוטלת על עורך הדין מכוח סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין.

בנושא חובת הדיווח ואחריות עורך הדין, מציע עו"ד דולן להרחיב את הפטור ואולי אף לקבוע מנגנון של פניה ודיווח לבית המשפט, במקום לרשות לאיסור הלבנת הון.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.