השוטרים רצו "ללמד את הנהג לקח" – המשטרה תפצה ב-2.1 מיליון שקל

"ריב נהגים" בין אזרח לשוטרים סמויים הסתיים במכות, מעצר ונזק נפשי כבד. שופט המחוזי בירושלים אריה רומנוב קיבל לאחרונה את תביעת האזרח ומתח ביקורת חמורה על השוטרים המעורבים. 

התקרית אירעה בשנת 2003. התובע ואחותו נסעו בדרך חברון בירושלים, כשרכב שנסע לפניהם נעצר בפתאומיות כעשרים מטר לפני צומת. התובע הבהב וצפר ואחר כך שני הרכבים נפגשו ברמזור זה לצד זה. רק מאוחר יותר התגלה ששלושת האנשים שברכב השני היו שוטרים סמויים במכונית מוסווית.

מנקודה זו ניתנו גרסאות שונות באשר למה שקרה. דבר אחד ברור לחלוטין – בשלב מסוים השוטרים עצרו את התובע ולקחו אותו לתחנת משטרת "מוריה", תוך שהם משאירים את אחותו ברחוב בלי מפתחות הרכב.

בתביעה לפיצויים שהגיש במאי 2010, התובע טען, בין היתר, כי נעצר שלא כדין וכי במהלך הנסיעה אל תחנת המשטרה הוכה על ידי השוטרים שעצרו אותו.

לטענתו, כתוצאה מהתנהגות השוטרים נגרמה לו נכות נפשית קשה, והאירוע כולו היווה "קו שבר" בחייו.

התביעה הוגשה נגד שלושת השוטרים שהיו מעורבים באירוע וכן נגד המעסיקה – מדינת ישראל.

השוטרים טענו כי עצרו את רכבם כיוון שהבחינו בפעילות חשודה בצדו השני של הרחוב. לגרסתם, התובע נעצר על ידם והחל לקלל, סירב לעזוב את המקום וכבר בשלב זה הם הזדהו כשוטרים.

אחר כך, לטענתם, התובע יצא ממכוניתו בצורה מאיימת, דבר שגרם גם להם לצאת, ולאחר מכן הם נאלצו להשתלט עליו ולאחר חילופי דברים נוספים הודיעו לו על מעצרו. עוד הם טענו כי בדרך למעצר הם נאלצו להפעיל "כח סביר" כיוון שהתובע התפרע.

לעומת זאת, התובע טען כי השוטרים הם שיצאו ראשונים מהרכב, מבלי שהזדהו, ואחד מהם הכניס יד לרכבו מבעד לחלון, דומם את המנוע ולקח את המפתחות. בשלב זה לדבריו, הוא ואחותו יצאו מהרכב והחלו להתווכח עמם, מבלי שידעו שמדובר בשוטרים, ואחותו אפילו התקשרה להזמין משטרה.

התובע אף טען כי בנסיעה אל תחנת המשטרה השוטרים עצרו את הרכב והיכו אותו באכזריות לאחר שביקש לענות לצלצול הטלפון הנייד.

אסור היה להפעיל סמכות

השופט אריה רומנוב דחה את התביעה האישית נגד השוטרים – שיש להם חסינות כעובדי מדינה – כך שהמדינה נותרה כנתבעת יחידה.

לאחר מכן, השופט פירט לא פחות מתשעה "טעמים" לתמיכה בגרסת התובע, ובהם עקביות עדותו, התלונה שהגיש והגרסה שמסר מיד לאחר האירוע, התיעוד הרפואי, העובדה שהשוטרים לא אזקו אותו בשום שלב – ראייה לכך שלא חשו מאוימים – והעובדה שהתובע שוחרר שעות ספורות לאחר מעצרו.

בפסק הדין נכתב כי "האפשרות שהתובע – אדם נורמטיבי בדרכו לביתו בסוף יום עבודה עם אחותו – בחר להשתולל ולהכות שוטרים בדרך לתחנת המשטרה, נראית הרבה פחות מסתברת מהאפשרות שהשוטרים כעסו על האופן בו התובע ואחותו התבטאו כלפיהם, והחליטו ללמד אותו לקח".

השופט אף קבע כי מעצרו של התובע לא היה חוקי שכן בסיטואציה זו של "סכסוך אזרחי", לשוטרים לא היה מעמד מיוחד והם לא היו רשאים להפעיל את הכוחות והסמכויות שלהם כשוטרים.

בסיכומו של דבר, השופט קבע כי השוטרים ביצעו כלפי התובע עוולות של תקיפה, כליאת שווא ורשלנות. בתוך כך השופט החליט לייחס לתובע 10% מהאשמה בשל התנהגותו בתחילת האירוע.  

בסופו של דבר, השופט חייב את המדינה לשלם לתובע פיצויים בסך כ-2.1 מיליון שקל, בעיקר על נזק נפשי, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כ-493,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד אורי גלבוע; עו"ד עמית אוריה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אהרון לנדגרטן, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.