הבעל עסק לאורך השנים ב"אומנות ברזל" שלא הכניסה כמעט דבר. בית הדין הרבני קבע באחרונה שרוב הזכויות הפנסיוניות שצברה אשתו בשנות עבודתה הארוכות יוותרו בידיה.
בני הזוג נישאו ב-1983. במהלך השנים האישה עבדה וגידלה את הילדים והבעל לא עבד באופן מסודר אלא התעסק בפיסול ברזל. לעתים רחוקות היה מוכר עבודות תמורת סכומים זעומים.
ביוני 2015 התגרשו השניים והאישה ביקשה מבית הדין הרבני שהזכויות הפנסיוניות שצברה במשך השנים לא ישותפו עם הבעל אלא יוותרו במלואם בידיה.
לדבריה, היא זו שעבדה ופרנסה לאורך השנים והבעל לא השתתף במאמץ כלכלת המשפחה כמעט בכלל. בנסיבות אלה אין הצדקה לשתף אותו בזכויות הפנסיוניות שצברה בעמל רב. היא הוסיפה שהבעל הרוויח מהנישואין הרבה מאוד שכן את המגרש שעליו בנו את ביתם רכשו הוריה והם גם מימנו חלק גדול מבניית הבית. הבית נמכר והבעל קיבל מחצית מהתמורה, מעל מיליון שקל, מבלי שהשקיע דבר.
הבעל טען מנגד שהאישה עודדה אותו לעסוק באמנות והיו ימים שהוא דווקא הרוויח ו"עטף את האישה בשטרות מרשרשים שכיסו כשטיח את רצפת ביתם". הוא הוסיף שבנה יצירות רבות לבית ואשתו התגאתה בכך.
עוד לדבריו, האישה ידעה טרם נישואיהם שהוא אומן וקיבלה על עצמה להיות המפרנסת העיקרית. הוא ציין שכשהצליח למכור יצירות, בדרך כלל בסכומים נמוכים שכן "שמו עדיין לא הולך לפניו כאומן בעל שם", הוא העביר את כל הסכום לאשתו והיא השתמשה בהם כראות עיניה תוך שהיא מקציבה לו "דמי כיס".
"כבשת הרש"
אב בית הדין הרבני בחיפה הרב יצחק אושינסקי והדיינים דוד גרוזמן ואברהם דב זרביב ציינו שהבעל הודה למעשה שלא עבד ולא פרנס את המשפחה אלא "אלא התעסק בתחביב שלו בפיסול מתכת, והשאיר את כל עול הפרנסה על האישה, בנוסף על גידול הילדים".
הם ציינו שלדעתם זה המקרה שאליו כיוון המחוקק בחוק יחסי ממון כשאפשר לערוך איזון משאבים שאינו שוויוני בנסיבות המצדיקות זאת. לדבריהם, הבעל לא נהג בתום לב כשהעמיס את עול הבית על האישה ודרישתו לקבל מחצית מזכויותיה הכספיות העתידיות אינה הוגנת.
בהקשר זה הבהירו הדיינים שעקרון איזון המשאבים שבחוק מתבסס על הציפייה הלגיטימית של בני זוג שכל אחד מהם יתרום את חלקו לכלכלת המשפחה כשותף מלא, כפי יכולתו. אך במצב שבו בן זוג אחד אינו תורם לתא המשפחתי ומאמץ לעצמו גישה של התנערות מאחריותו רציונל החלוקה השווה שבחוק אינו חל.
"האישה עמלה קשה כל חייה בעבודתה כמורה וברור לחלוטין כי בעשור האחרון היא כלכלה את הבית ממשכורתה כאשר הבעל ירד מדחי אל דחי מבחינה כלכלית. והיא זכאית לחיות בכבוד עם יציאתה לגמלאות", כתבו הדיינים והוסיפו כי "אין שום הצדקה שהבעל שלא דאג לעצמו לקרן פנסיה, גם לשיטתו שהיו שנים שהרוויח יפה, ייקח ממנה את כבשת הרש".
עם זאת החליטו הדיינים לפנים משורת הדין וכדי לא להשאיר את הבעל "ערום וחסר כל לעת זקנתו" שהאישה תעביר לו 25% מהפנסיה כך שהיא תישאר עם סכום של כ-3,000 שקל למחייתה והוא יקבל כ-1,000 שקל מידי חודש.
- ב"כ התובעת: עו"ד צהלה הלוי
- ב"כ הנתבע: עו"ד יהונתן צברי
עו"ד גיא אופיר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין