בגלל מעשיו של בעל החלקה הצמודה דרשה רשות מקרקעי ישראל מהחוכרים לשלם כ-230 אלף שקל על השימוש האסור בחלקה. בית המשפט קבע כי עליו לשאת באחריות להתנהלותו
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו חוכרי קרקע חקלאית ברמת השרון נגד בעל החלקה הצמודה, שבנה מחסן על החלקה שלהם ובעקבות זאת הם נדרשו לשלם לרשות מקרקעי ישראל יותר מ-230 אלף שקלים על שימוש אסור. השופט עדי הדר קבע שהנתבע התנער מכל אחריות לבנייה ולנזק שגרם לחוכרים, ופעל בחוסר תום לב. הוא חייב אותו לשלם להם את הסכום בו חויבו בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 40,000 שקלים.
לחוכרים נודע על המחסן רק כשרשות מקרקעי ישראל הודיעה על סיום חוזה החכירה והם התיישבו לגבש איתה הסכם להשבת הקרקע, במסגרתו נדרשו לשלם לה 230,551 שקלים על שימוש שלא לחקלאות.
בתביעה שהגישו לפני כשנתיים וחצי נגד בעל החלקה הצמודה שסירב לשאת בתשלום, הם טענו כי הוא זה שהקים את המבנה על השטח שלהם ולכן הם זכאים לקבל ממנו החזר או לפחות דמי שימוש ראויים. הם הדגישו שהנתבע בנה את המחסן ללא ידיעתם והסכמתם ושמיד כשהודיעו לו על כך שחויבו בתשלום הוא הרס אותו.
הנתבע ניסה להתחמק מאחריות. הוא טען שעד היום אף אחד לא הציג לו חוות דעת של מודד שמאשרת שהמחסן חרג מהשטח שלו, והעובדה ששילם עליו ארנונה לעיריית רמת השרון מעידה כי היה בשטחו. עוד הוא טען שנהג בתום לב ואילו התובעים לא הקטינו את הנזק והסכימו לשלם לרמ"י את הסכום שדרשה מבלי להגיש השגה, אף שהוא מופרז ומופרך.
התחמק מטיפול
השופט עדי הדר קבע כי מומחה שמונה מטעם בית המשפט מצא שהמחסן היה בנוי על השטח שחכרו התובעים והנתבע לא סתר את חוות הדעת שלו. בהקשר הזה ציין השופט כי העובדה שהנתבע שילם על המחסן ארנונה לא מוכיחה שהמחסן הוצב בשטח שלו. מה שהיא כן מוכיחה הוא שכפי ששילם ארנונה כך עליו לשלם בעד השימוש במחסן שהציב בנכס שאינו שלו תוך גרימת נזק לתובעים.
השופט הוסיף שאם הנתבע חשב שהסכום שדרשה רמ"י גבוה מדי, הוא זה שהיה צריך לפעול מולה בזמן אמת. "ייתכן שבניית המחסן הייתה בתום לב, כטענתו", כתב, "אולם מרגע שהטעות הובאה לידיעתו, והוא מיהר להרוס המבנה, היה עליו לטפל באותה מהירות, גם בדרישת רמ"י לתשלום ובכל זאת להעמיד לטובת התובעים שמאי שיתמוך בהגשת השגה ולממן הגשת השגה".
"תחת זאת", המשיך, "הנתבע המתין בחוסר תום לב, עד שהתובעים ייאלצו להגיש תביעה זו. חוסר תום הלב, בא לידי ביטוי גם באופן שבו המשיך לטעון אף בכתב הגנתו, שלא הוכח שהמבנה נבנה בנכס".
השופט הוסיף כי התובעים נהגו בסבירות כשהסכימו לשלם לרמ"י את הסכום שדרשה נוכח העובדה שהנתבע התחמק מטיפול בבעיה והשאיר אותם לבד במערכה.
לפיכך, השופט קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשלם לתובעים את מלוא סכום החיוב לרמ"י בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. עוד חויב הנתבע בהוצאות משפט, כולל אגרות ושכר טרחת מומחה מטעם בית המשפט, ובתשלום שכר טרחת עורך דין של 40,000 שקלים.
עו"ד דניאל כהן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין