בני זוג שהורשעו בעבירות תכנון ובנייה תבעו לאחר מכן את עיריית תל-אביב והוועדה המקומית על פגיעה בפרטיותם. ביהמ"ש קבע שפקחי העירייה עלו לקומה השנייה בבית ללא אישור.
שלוש ערכאות משפטיות תמכו בהרשעת בעלי בית בתל-אביב בעבירות תכנון ובנייה. לאחרונה נדון היבט אחר של העניין, והוא התנהלות פקחי העירייה בעת ביקורם שהביא לכתב האישום. השופט ארז יקואל השתכנע כי בעלי הבית זכאים לפיצוי על פגיעה בפרטיותם.
בני הזוג הגישו את התביעה בשנת 2014 לפיצוי של מאות אלפי שקלים עקב פגיעה בזכויותיהם. העניין העיקרי בתביעה עסק בפגיעה בפרטיותם של בני הזוג, כאשר לטענתם פקחי העירייה שהגיעו לביתם בשנת 2012 לצורך איתור עבירות בנייה, ללא התראה, ללא רשות ותוך הסגת גבול.
ממצאי הפקחים אגב גילו כי בקומת הקרקע נבנו שתי יחידות מגורים עצמאיות ונפרדות ללא היתרי בנייה, ובעקבות זאת הוגש נגד האישה כתב אישום שבסיומו היא הורשעה בשימוש חורג וחויבה בקנסות גדולים. ערעוריה לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.
במסגרת התביעה הנוכחית התובעים טענו בין היתר כי בנוסף לחדירה לפרטיותם, הפקחים בדו ראיות והפרו הוראות חוק שונות, למשל בכך שלא הודיעו להם שמתנהלת נגדם חקירה פלילית ושהם זכאים להיוועץ בעורך דין.
לגרסת התובעים, כאשר הפקחים נכנסו התובע שהה בשירותים שבקומה העליונה, אז מיהר לצאת מבית הכסא כשמכנסיו מופשלים ולתדהמתו ראה את הפקחים בתוך דירתו שבקומה העליונה בבית, כשאחד מהם אוחז במצלמה.
במענה לתביעה הנתבעות טענו בין השאר זוהי דוגמא לשימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתם, בני הזוג מנסים לעקוף הכרעת דין מנומקת ומפורטת, שאושרה גם בערעורים, שדחתה את גישתם וקבעה כי לא בוצעה כלפיהם עוולה כלשהי.
מנגד, יש לציין כי לגישת התובעים, בהכרעת הדין צוין כי כניסת הפקחים לבית נעשתה כדין רק ביחס לקומת הקרקע, ולא לקומה העליונה.
היו צריכים לדעת
פסק דינו הנרחב של השופט יקואל התבסס על החלטות שלוש הערכאות שדנו בעבירות הבנייה. בעיקרו של דבר, השופט הבהיר כי התובעים לא הוכיחו שעצם כניסת המפקחים לבית (להבדיל מהקומה העליונה) הייתה שלא כדין או תוך קיפוח זכויותיהם. השופט אף דחה את טענת התובעים שלפיה הוחדרו מסמכים מלאכותיים לתיק הבניין.
בתוך כך השופט דחה את גרסת התובע שלפיה שהה בשירותים בזמן שהפקחים נכנסו, היות שהתרשם כי התובע הוא שפתח להם את הדלת למטה.
מצד שני, השופט השתכנע שכניסת המפקחים לדירה שבקומה השנייה בבית – שלפי התמונות וזוויות הצילום נראה כי לא רק עמדו בפתחה כפי שטענו – הייתה שלא כדין, ומצדיקה פיצוי מסוים בגין פגיעה בזכותו של התובע לפרטיות. השופט התרשם שעריכת הביקור הייתה מוגבלת ליחידה שבקומת הקרקע, ודחה את גרסת אחד הפקחים שלפיה כלל לא נכנס לדירה בקומה השנייה.
"הנתבעות לא הוכיחו כי הפגיעה נעשתה בתום-לב, שעה שהמפקחים העידו שעלו לקומה השנייה בבית עקב חשד לשימוש אסור בגג הבית ולא בדירה שבקומה ב'. לא נסתרה גרסת התובעים לפיה גישה לגג הבית קיימת מחוץ לדירה שבקומה השנייה... הנתבעות לא הוכיחו ואף לא ניתן לקבל טענה לפיה המפקחים לא ידעו ולא היה עליהם לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות", כתב השופט.
בסיכומו של דבר השופט הורה לנתבעות לשלם לתובעים פיצויים בסך 10,000 שקל וכן הוצאות משפט בסך 2,500 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד רון גורסקי
- ב"כ הנתבעת 1 (מדינת ישראל – נדחה בהסכמה): עו"ד הדרג מורג
- ב"כ הנתבעות 2-3: עו"ד אלירן מגער ואח'
עו"ד איתן גליק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין