לפסק הדין בעניין בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קנית ניהול השקעות ומימון בע"מ
ביהמ"ש העליון קבע, כי המונח "דמי שכירות", שבסעיף 354 לפקודת החברות, הקובע מיהם הנושים שחובותיהם נמצאים בדין קדימה, אינו כולל בתוכו את מרכיב דמי ניהול המקרקעין.
במסגרת פירוקן של שתי חנויות אופנה ששכרו מקרקעין בקניונים, ביקשו הקניונים וחברות הניהול כי ישולמו להם דמי השכירות בדין קדימה, כשהם כוללים בתוכם את מרכיב דמי הניהול של החנויות (נקיון, אחזקה, תחזוקה וכיו"ב). לאור התנגדותו של בנק לאומי, כנושה בעל שעבוד צף, נשאלה השאלה- האם דמי הניהול נכללים בגדר המונח "דמי שכירות" בפקודת החברות, ונחשבים לחובות בדין קדימה? ביהמ"ש המחוזי ענה על השאלה בחיוב, ועל כך ערער בנק לאומי לביהמ"ש העליון.
השופטת מרים נאור קיבלה את הערעור בקובעה, כי בהתאם לתכלית ההוראה בדבר דין קדימה למשכיר מקרקעין בפקודת החברות, יש להפריד בין דמי הניהול לדמי השכירות.
נקבע, כי חובות בדין קדימה הם חריגים סטטוטוריים לעקרון השוויון בין הנושים, ולפיכך כל סטייה מעקרון זה, צריכה להיעשות על דרך הצמצום, ומשכך יש לנקוט בפרשנות מצומצמת למונח "דמי שכירות" כחוב בדין קדימה.
עם זאת, כך נפסק, במלאכת פרשנותו של המונח "דמי שכירות" יש להתחשב גם בתכלית האינדיבידואלית של ההוראה והיא התכלית השיקומית - בכך שהמשכיר ימשיך לקבל את כספי השכירות מאת שוכרת העומדת בפני פירוק, גוברים הסיכויים, כי לא יפעל לסילוקה מן המקרקעין, וזו תשאר במקרקעין ותמשיך פעילותה באופן כזה, שייתכן ויימנע הפירוק או לכל הפחות, תוגדל מסת הנכסים שלה לחלוקה בין הנושים בעת הפירוק.
לפיכך, הקביעה כי דמי השכירות יהיו בדין קדימה ודמי הניהול לא, מצמצמת את החריג לעקרון השוויון, אך עדיין מגשימה את התכלית השיקומית.
לפסק הדין בעניין בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קנית ניהול השקעות ומימון בע"מ
למדור: תאגידים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.