העליון: "אין חיוב לכלול בתביעה סעדים שטרם נולדו" - פסקדין

מאת: מערכת פסקדין | :

השופטת רונן ביטלה החלטה הדוחה בקשת רוכש קרקע בראשל"צ לאפשר לו לתבוע בעתיד, בגין סעיף בהסכם שטרם השתכלל

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגיש רוכש ו"מארגן" קרקע בראשון לציון, על החלטה הדוחה את בקשתו לאפשר לו לתבוע בעתיד בגין סעיף בהסכם שטרם השתכלל. השופטת רות רונן הבהירה שבעל דין לא נדרש לכלול בתביעתו סעדים שטרם באו לעולם. לכן, הוא אינו צריך היתר לפיצול סעדים, ואף בהנחה שצריך – יש להעניק לו אותו.

בתחילת 2007 חתמו המבקש והמשיבים, יורשי חלקה הכוללת ארבעה מגרשים בראשון לציון, על הסכם ביחס למכירת הקרקע. על המבקש ("המארגן"), שתואר בהסכם כ"מתמחה במכירה ובניהול מקרקעין", הוטלה המלאכה למכור שלושה מהמגרשים לצדדים שלישיים, ואילו את המגרש הנוסף לקנות בעצמו (או עבור מי מטעמו), זאת במחיר מינימום כולל של 860 אלף דולר.

בחוזה נקבע שהמארגן "ישאף להשיג את המחיר המקסימלי האפשרי" עבור המוכרים, וכתמריץ לכך יזכה ב-50% מהתמורה העודפת. כך למשל, אם התמורה הסופית תהיה 880,000 דולר, הוא יקבל 10,000 דולר (חצי מ-20,000).

השנים חלפו ובספטמבר 2024 הגיש המארגן תביעה נגד המוכרים לאכיפת ההסכם, אליה צירף בקשה לפיצול סעדים, במסגרתה עתר לאפשר לו לתבוע בעתיד את הסעד בגין סעיף התמורה העודפת. זאת בנימוק שמדובר בחיוב חוזי שטרם השתכלל מאחר שהקרקע עדיין לא נמכרה. אלא שהמחוזי דחה את בקשתו בנובמבר האחרון, ומכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון.

יוכל להגיש תביעה נפרדת

המארגן, שיוצג באמצעות עו"ד נתן מינקוביץ, טען כי המחוזי שגה בהחלטתו שכן זכותו לעמלה בגין התמורה העודפת טרם באה לעולם, ומשכך יש לאפשר לו לתבוע בגינה בעתיד. מנגד טענו יורשי הקרקע, באמצעות עו"ד בעז רגב, שיש כאן ניסיון פסול לאחוז במקל בשני קצותיו. נטען שהחלטת המחוזי ניתנה בהתאם לדין ולהלכה הנוהגת, מבלי שגרמה עיוות דין - ועל כן אינה דורשת התערבות.

ואולם השופטת רונן קיבלה בסופו של יום את עמדת המארגן, תוך שהבהירה כי בנסיבות העניין, הוא מלכתחילה לא היה צריך היתר לפיצול סעדים, וכי אף בהנחה שצריך – נדרש היה להעניק לו אותו, כך שהחלטת המחוזי שגויה.

לעניין זה הבהירה השופטת שאין מחלוקת, למעשה, כי הקרקע טרם נמכרה, מה שאומר שסעיף התמורה העודפת טרם הפך אופרטיבי, ובמילים אחרות – החיוב החוזי לקבלת אותה עמלה בגין מכירה במחיר גבוה מהמינימום עדיין לא השתכלל, וממילא טרם קמה עילת תביעה לקבלה. "אין מקום אפוא לאכוף על המבקש לכלול בתביעתו את הסעד הנוגע להפרה האפשרית האמורה", קבעה.

השופטת חידדה בקשר לכך, שכאשר מדובר בסעדים שטרם באו לאוויר העולם – באשר הם נובעים מהפרה עתידית אפשרית של ההסכם – הרי שאין מקום לכפות על התובע לכלול אותם במסגרת תביעתו. "לכן, המבקש לא נדרש לקבל היתר לפיצול סעדים כדי שיתאפשר לו לתבוע בגין עילת התמורה העודפת בעתיד, אם וכאשר עילה זו תתגבש", הסבירה.

סוף דבר הערעור התקבל, ונקבע שהמארגן יהיה רשאי להגיש תביעה עתידית נפרדת בגין הפרת סעיף התמורה העודפת, ככל שירצה בכך. נפסקו לטובתו הוצאות בסך 3,000 שקל.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

פסקי דין קשורים


קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך