העובדת פוטרה בטענה שמעלה באמון- המעסיקה תפצה גם בגין לשון הרע

לפסק הדין בעניין ליסוב נ' קרל ברג רשתות בע"מ

במכתב פיטורים שנמסר למוכרת ברשת מזון לעיני העובדים והלקוחות, נכתב כי מעלה באמון הרשת כשמכרה נקניקים במחירים נמוכים מהמחירון. בתביעה שהגישה העובדת כנגד הרשת טענה כי זו הוציאה דיבתה, וביקשה פיצוי. ביה"ד האזורי לעבודה קיבל את התביעה.

מוכרת נקניקים בסניף של רשת המזון 'קרל ברג' באשדוד, פוטרה לטענתה, מבלי שנערך לה שימוע וללא הודעה מוקדמת, זאת לאחר שנשלח לפקס בסניף, מכתב פיטורים מעליב שבו נכתב, כי מעלה באמון הרשת כשמכרה נקניקים במחיר נמוך, וכי עד לפיטוריה הסופיים עליה לעבוד כסדרנית בסניף אחר ולהימנע ממגע עם לקוחות. לפיכך, הגישה העובדת תביעה נגד הרשת לבית הדין האזורי בבאר שבע, בה ביקשה פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, דמי חגים, ופיצוי של 50,000 שקל בגין פרסום לשון הרע.

העובדת טענה, כי ייתכן שפוטרה בשל סירובה למכור נקניק שפג תוקפו, וכי במכתב, שהגיע חשוף וללא מעטפה, הועלו כלפיה האשמות חמורות וחסרות כל בסיס, כאשר מאחר שאינה קוראת היטב עברית (דבר שידוע היטב לרשת), תוכן המכתב הוקרא לה ע"י עובד אחר, כך שהעובדים והלקוחות שנכחו במקום שמעו את הדברים.

הרשת טענה, כי העובדת נתפסה מוכרת מוצרים במחירים נמוכים מאלה שקבעה, וכי נערך לה שימוע שבסופו הוחלט על פיטוריה. לטענתה, העובדת אף קיבלה פיצויי פיטורים בטעות, וביקשה לקזז 100,000 שקל בגינם ובגין הנזקים שהעובדת גרמה לה. עוד טענה, כי העובדת לא זכאית לדמי הודעה מוקדמת ודמי חגים, וכי המכתב נמסר לה בתום לב, ומתוך רצון הרשת להגן על האינטרסים שלה ושל העובדים.

האשמות שווא כלפי העובדת

השופט יוסף יוספי קיבל את מרבית התביעה. נפסק, כי אין חולק כי לא נערך לעובדת שימוע כדין, שכן עד לקבלת מכתב הפיטורים, כלל לא ידעה כי היא חשודה בדבר מה וכי היא בסכנת פיטורים, והדבר נחת עליה "כרעם ביום בהיר". נקבע, כי העובדה כי הנתבעת לא הביאה כל ראיה המוכיחה את טענותיה כלפי העובדת, מעידה כי סיבת הפיטורים הומצאה במטרה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.

"הסתבר שהתובעת פוטרה בלא כל סיבה(...) התרשמנו, כי התובעת הינה עובדת ישרה והגונה, שמעולם לא הפרה הוראות שניתנו לה, ומעולם לא מעלה באמון שניתן בה, ואפילו לא קרוב לכך. התרשמנו כי התובעת פוטרה משיקולים זרים ועלומים, מבלי שהייתה כנגדה ולו טענה אחת.", כתב השופט והוסיף, כי העובדה שהנתבעת לא העידה את מנהלת הסניף, אשר יכולה הייתה להסביר את נהלי הרשת, מהווה מחדל תמוה וצורם, המלמד כי אין כל בסיס לטענותיה.

בעניין עילת לשון הרע נקבע, כי משמכתב הפיטורים נמסר לעובדת ללא מעטפה ובנוכחות עובדים וקונים, כשתוכנו מעלה כלפיה האשמות חמורות שהוכח שהן חסרות כל שחר, אין חולק כי יש בכך כדי להשפילה, לבזותה ולפגוע בה. הפרסום, כך נקבע, לא נעשה בתום לב, ולא נועד כדי להגן על עניין אישי כשר של הנתבעת, והתנהלותה נבעה מזלזול עמוק בכבוד העובדת ושמה הטוב.

לאחר שהשופט דחה את התביעה ככל הנוגע לדמי חגים, הורה לנתבעת להותיר בידי העובדת את פיצויי הפיטורין ששילמה לה בטעות, ולפצותה ב 10,000 שקל בגין פיטורים שלא כדין, 2,464 שקל בגין חלף הודעה מוקמת ו 22,000 שקל בגין לשון הרע, ובסך הכל 34,464 שקל, כן חויבה בהוצאות משפט של 5,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד רן חודוס
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יקטרינה ברנגולץ

לפסק הדין בעניין ליסוב נ' קרל ברג רשתות בע"מ

למדור: דיני עבודה

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.