העובד שפוטר חשש שלא יזכה לקבל את הפיצויים בשל המשבר הכלכלי בחברה ותבע גם את בעליה באופן אישי. הוא טען כי המעסיק הסתיר את המצב הרעוע מהעובדים ולא ביקש לפרק את החברה בזמן, ובכך מנע מהם לממש את זכויותיהם. השופטת איריס רש הזדהתה עם העובד, אך לא מצאה עילה לחיוב אישי.
סלבין גנריך עבד כתשע שנים בחברת "אריה שירעד" העוסקת בייצור ושיווק של פרופילים ומסגרות לתמונות. גנריך עבד במשרה מלאה על בסיס שכר שעתי, לפי שכר מינימום לשעה. בעקבות משבר בחברה, הוא קיבל במאי 2012 מכתב פיטורים השולח אותו לדרכו עוד באותו היום.
פוטרתם לא כדין?
פנו ל - עורך דין עבודה
המום ומבוהל הגיש גנריך תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. לטענתו, הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא שימוע ופיצוי על עוגמת נפש.
גנריך, שידע שהחברה לא באמת תוכל לשלם לו את פיצויי הפיטורים, בשל מצבה הכלכלי הרעוע, ניסה להביא לחיוב בעל החברה באופן אישי וטען שהנסיבות מצדיקות הרמת מסך. לטענתו המעסיק הסתיר ממנו ומיתר העובדים את מצבה הרעוע של החברה, והמשיך להעסיקם למרות שלא יכול היה לשלם להם. התובע גם טען שהבעלים לא טרח לפרק את החברה, ובכך מנע ממנו לממש את זכויותיו מול ביטוח לאומי.
החברה לא התגוננה, אולם הבעלים הגיש כתב הגנה שבו טען כי לעובד אין טענה ישירה כלפיו, ואין סיבה לחייב אותו באופן אישי. לטענתו הוא מעולם לא התחייב כלפי התובע באופן אישי, ושגם התובע יכול בעצמו לפתוח בהליך לפירוק החברה.
"בשר ודם"
השופטת איריס רש קבעה שמאחר שהחברה לא התגוננה, היא מקבלת את התביעה נגדה. ואולם, היא דחתה את התביעה להרמת מסך נגד הבעלים וחיובו באופן אישי בחובות החברה. לכך, היא קבעה, אין הצדקה.
לדעתה, בעל החברה עשה פעולות שנועדו להבריא את החברה על מנת שתוכל להמשיך בפעילות, ובכך פעל באופן סביר. גם העובדה שהסתיר מהעובדים את מצבה הכלכלי של החברה, לא מעידה על חוסר תום לב, שכן כשלון עסקי כשלעצמו אינו סיבה לייחס לבעלים כוונת מרמה או חוסר אמון.
השופטת סברה שטענת התובע שבעל החברה העסיק אותו והבטיח לו פיצויים באופן אישי לא הוכחה. אמנם הבעלים היה "הרוח החיה" של החברה, והוא זה שקיבל את ההחלטות המשמעותיות בנוגע לעסק, בהן ההחלטה לפטר את התובע, אולם ברור שמישהו "בשר ודם" חייב לפעול בשם החברה.
ראוי לציין שהשופטת רש הזדהתה עם מצבו של העובד, העומד בפני שוקת שבורה כיוון שהחברה חדלת פירעון: מחד הם לא יכולים לפנות לביטוח לאומי ולממש את זכויותיהם כי החברה עדיין קיימת, ומאידך הם, כעובדים בודדים, לא יכולים לגרום לפירוק החברה בגלל העלות של הליך הפירוק. ואולם, גם מצב זה, עגום ככל שיהיה, הוא עדיין לא עילה להרמת מסך.
לבסוף כאמור קיבלה השופטת את התביעה נגד החברה, ודחתה את התביעה נגד הבעלים. נפסק שהחברה תשלם לתובע פיצויים בגין: פיטורים, הודעה מוקדמת, הפרשות לפנסיה, אי מתן הודעה לעובד ופיטורים שלא כדין בסך של 74,762 שקל. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד שלמה בכור
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אסדי מועמר
* עו"ד יצחק עזרא עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין