צעיר כבן 20 ניסה להתחמק מתשלום מזונות בנו בן השנתיים וטען כי הוא משתכר כ-1,000 שקל לחודש בלבד, כחייל בשירות חובה. במהלך המשפט התגלו עובדות נוספות והצעיר חויב במזונות.
במסגרת תביעת מזונות שהגישה אם לילד כבן שנתיים טען אביו שמשכורתו הצבאית אינה עולה על 1,000 שקל וכי את כל הכסף שחסך לפני הגיוס – הפסיד במשחקי קלפים. ואולם, טפח טפח נחשפו עובדות חדשות לגבי מסוגלותו הכלכלית לשאת במזונות בנו, וסגנית נשיא בית המשפט למשפחה בתל אביב, מירה דהן, חייבה אותו במזונות חודשיים בסך 1,800 שקל והוצאות משפט גבוהות במיוחד בסך 12 אלף שקל.
מערכת יחסים זוגית של בני נוער הסתיימה בהריונה של הנערה, שעזבה בעקבות זאת את התיכון. הנער עזב אף הוא את בית הספר, החל לעבוד ומאוחר יותר התגייס לצבא. ב-2016, כשמלאו לבנם המשותף שנתיים, הגישה האם תביעה למזונות.
בתביעתה האם טענה כי גידול הילד והעלויות הכרוכות בכך מוטלים על כתפיה בלבד, שכן אביו פוגש אותו רק פעמיים במהלך השבוע בו הוא חוזר מהצבא, ללא לינה. היא ביקשה לפסוק לבנה מזונות של 1,600 שקל לחודש בנוסף להשתתפות האב בהוצאות המגורים, החינוך וכיוצא באלו.
האב טען מנגד כי משכורתו הצבאית הזעומה, העומדת על 1,000 שקל בלבד, אינה מאפשרת לו לשאת במזונות הבן, והוסיף כי האם "מפונקת" ואילו רק הייתה רוצה – הייתה מוצאת עבודה "מכניסה" במשרה מלאה.
מגמה להעלות את רף המינימום
ואולם, בהמשך התגלתה תמונה שונה מזו שניסה לצייר. כך למשל הסתבר, שצה"ל מעביר לאב תשלום של 1,800 שקל בחודש עבור מזונות בנו, וכי הוא משרת כטבח, ולפיכך נמצא שבוע אחד בצבא ושבוע אחד בבית. האב הודה שהוא אינו עובד בשבוע הזה על אף שקיבל אישור עבודה מצה"ל.
אך הפרט המעניין ביותר התגלה לאחר שהשופטת דהן הסבירה לאב שכספי המזונות נקבעים לא רק בהסתמך על משכורות חודשיות, אלא גם על סמך כל מקור הכנסה אפשרי. לא עבר יום אחד מאותו דיון, והאב דאג להעביר 120 אלף שקל מחשבון הבנק שלו לחשבון של אחיו, ואף הודה בכך בפני השופטת. יצוין כי קודם לכן הוא טען כי הכסף הזה "אבד" במשחקי קלפים.
בניסיון אחרון וכושל להתחמק מתשלום המזונות, האב טען כי האם לא הוכיחה את כל טענותיה באשר לסכומי המזונות שביקשה. אך על אף שהשופטת הסכימה עמו, היא דחתה את טענתו בעניין הזה.
השופטת הסבירה כי המזונות המינימאליים הנפסקים בבתי המשפט למשפחה ואינם זקוקים לכל הוכחה עומדים על 1,300 שקל, ולאחרונה אף "נשמעו קריאות, כי אין די בקביעת רף המינימום לעיל וכי הגיעה השעה לבחון 'סכומי המינימום' מחדש, כלפי מעלה."
נוכח כל האמור, השופטת חייבה את האב להעביר לאם 1,800 שקל מזונות עבור הבן, מתוכם 400 שקל עבור הוצאות המגורים. כמו כן היא קבעה כי ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך, החוגים וכיו"ב – בכפוף להצגת חשבוניות.
לאור התנהלותו הקלוקלת של האב וניסיונותיו להסתיר מידע מבית המשפט – הוטלו עליו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12 אלף שקל.
עו"ד אביטל חורף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין