האישה לא נסוגה מהעסקה למרות הסיכון הגדול, והמשיכה להעביר כספים למשווק. כשהכל התפוצץ טענה שנפלה קורבן להונאה אך לא הוכיחה זאת. היא כן הוכיחה שהיא זכאית להשבת הסכומים ששילמה.
בית משפט השלום ברמלה חייב לאחרונה משווק קרקעות באיו"ש וחברה שבבעלותו בשם "סאלח השקעות ופיתוח (שומרון)" להחזיר כ-230 אלף שקל ששילמה רוכשת פוטנציאלית עבור מגרשים שלא קיבלה. השופט הבכיר זכריה ימיני קבע כי הרוכשת לא הוכיחה שנפלה קורבן לעוקץ, כפי שטענה, אך ההסכמים שנחתמו לאורך השנים מעידים שהמשווק הבטיח להחזיר את כספה במידה שהעסקה לא תצא לפועל – ועליו לעמוד בהתחייבות זו.
העסקה הלכה והתפתחה במשך 4 שנים (2009-2013). בתחילה, דובר על שטח בהרחבה של היישוב צופים אותה קיבל המשווק מבעל הקרקע הפלסטיני אך לאחר מכן הסתבר לו שאי-אפשר למכור את הקרקע והוצעה לרוכשת קרקע חלופית באלקנה.
לאורך השנים נחתמו בין המשווק לבין הרוכשת שלושה הסכמים לצד נספחים שונים, שרובם נערכו על ידי עו"ד שעסק בנדל"ן מעבר לקו הירוק, ובהם תועדו סכומי הכסף שהועברו למשווק בסכום מצטבר של כ-200 אלף שקל, כאשר לאורך כל הדרך הוא התחייב להחזיר לרוכשת את כספה אם לא תקבל את הקרקע.
לימים, גם העסקה באלקנה לא יצא אל הפועל וכשהרוכשת לא קיבלה את כספה חזרה היא תבעה את המשווק, החברה שבבעלותו ואת עזבונו של עורך הדין שניסח את ההסכמים והלך לעולמו בינתיים. טענתה המרכזית הייתה כי נפלה קורבן למעשה נוכלות משותף של השניים, שגרמו לה להאמין שהעסקה כשרה.
המשווק לא הגיש כתב הגנה מטעמו או מטעם החברה אך התייצב לעדות, שממנה ניתן היה להבין שכי העסקאות נפלו לאחר שבעל הקרקעות הפלסטיני ברח עם הכסף ונרצח. בנוסף הוא הודה כי הרוכשת שילמה לו כספים אך לטענתו הוא קיבל לידיו 30 אלף שקל בלבד.
התעלמה מאזהרות
השופט הבכיר ימיני ציין כי אף שהמשווק לא הגיש כתב הגנה הוא טען בעדותו לפתע שהעתקי ההסכמים שהגישה התובעת היו מזויפים. זאת, מבלי להציג את ההסכמים המקוריים או ומבלי להגיש חוות דעת גרפולוגית.
לפיכך ולנוכח העובדה שהודה כי התקשר עם התובעת בעסקה ואף קיבל ממנה כספים, הגיע השופט למסקנה שההעתקים מציירים את "התמונה הנכונה", ומוכיחים שהתובעת העבירה למשווק סכום כולל של 216,500 שקל.
עם זאת, השופט ציין כי התובעת לא הוכיחה שהמשווק או עורך הדין הונו אותה. "ניתן לראות כי התובעת התקשרה עם הנתבעים מרצונה החופשי תוך לקיחת סיכונים רבים באופן מודע", נכתב. השופט הוסיף כי התובעת אף התעלמה מהאזהרות של בן זוגה, שסירב לשתף פעולה עם העסקה, והיא לא נסוגה גם כשהדברים הלכו והסתבכו.
ואולם, לנוכח העובדה שלאורך השנים המשווק התחייב להחזיר לה את כספה אם העסקה לא תצא לפועל, הרי שעליו לעמוד בהתחייבות זו. תוצאה זו, פסק השופט, מתחייבת גם מחוק החוזים וחוק עשיית עושר ולא במשפט.
בהמשך, התביעה נגד עזבונו של עורך הדין נדחתה משום שהתובעת לא הוכיחה שהיה שותף למעשה עוקץ כאמור או שייצג אותה בעסקה והתרשל.
בסיכומו של עניין חויבו המשווק והחברה להחזיר לתובעת את כספה – כ-230 אלף שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20,000 שקל. מהצד השני חויב התובעת בהוצאות ושכ"ט זהה לאלמנת עורך הדין.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עידן נייגר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין