בת 60 עברה ניתוח להחלפת מפרק ירך שגרם לפגיעה עצבית ולהבדלי אורך בין רגליה. מומחה מטעם בית המשפט קבע שלא הייתה רשלנות רפואית, אך לאחרונה הושגה פשרה בתביעה נגד בית החולים
בית משפט השלום בבת ים אישר לאחרונה הסדר פשרה בתביעת רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד בית החולים "שיבא", בה טענה הראשונה כי ניתוח להחלפת מפרק ירך שעברה בבית החולים לפני כ-6 שנים בוצע באופן רשלני. השופטת אידית קליימן-בלק נתנה תוקף של פסק דין להסדר שקבע כי בית החולים ישלם לאישה 400,000 שקל כתנאי לסיום הסכסוך.
בתביעה שהוגשה באוגוסט 2018 באמצעות עו"ד מריצה דוידוף-יעקובי, התובעת סיפרה כי הרקע לניתוח היה כאבים מהם סבלה במפרק ירך שמאל. בעקבות מצבה היא הופנתה למרפאה האורתופדית ב"שיבא", שם לטענתה נבדקה ונאמר לה שיש לה שתי אפשרויות: להמשיך בטיפול שמרני או לבצע ניתוח להחלפה מלאה של מפרק הירך השמאלי.
התובעת החליטה לעבור את הניתוח. אלא שלאחריו היא גילתה לתדהמתה כי רגלה השמאלית התארכה ביחס לרגל ימין. בנוסף, לטענתה, נגרמה לה פגיעה בעצב שבאה לידי ביטוי בין היתר בצניחת כף רגלה (Drop Foot).
התובעת טענה כי בעקבות המקרה חלה הידרדרות חמורה במצבה הנפשי ולראשונה בחייה היא נזקקה לטיפול פסיכיאטרי. היא צירפה לתביעתה את רשמי הפסיכיאטרית שטיפלה בה, לפיהם התובעת הרבתה לבכות, תיארה חשיבה אובדנית והרגישה שהיא נטל וחסרת תועלת.
לטענת התובעת היא אף ניסתה לשים קץ לחייה בעקבות המצב, כשיממה לאחר יום הולדתה ה-60 בלעה כמות גדולה של כדורים.
בכתב-התביעה נטען כי בית החולים התרשל מאחר שלא ננקטו הצעדים הנדרשים למזער את הסיכון לפגיעה עצבית במהלך הניתוח. עוד לדברי התובעת, בית החולים התרשל כשלא הסביר לה על הסיכונים בניתוח, לרבות הפגיעה בעצב והתארכות הרגל. בכך, בית החולים במחדליו פגע קשות בזכותה לאוטונומיה על גופה.
התובעת – אם לארבעה וסבתא לנכדים – טענה כי לפני הניתוח הייתה אישה עצמאית ועובדת ותיקה בתחום הניקיון, ובעקבות הניתוח הפכה לדיכאונית ותלותית.
מנגד טען בית החולים, שיוצג על ידי עו"ד פזית גלובינסקי, כי הטיפול שקיבלה התובעת היה בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת, וכי פגיעה עצבית והבדל באורכי הרגליים הם סיבוכים ידועים בניתוחים מסוג זה.
לצורך הכרעה במחלוקת בית המשפט מינה מומחה רפואי, שקבע כי הפגיעה הקשה שנגרמה לתובעת אינה תוצאה של רשלנות רפואית וכי הניתוח בוצע לפי סטנדרט רפואי מקובל. המומחה הוסיף שהתובעת קיבלה את כל המידע הרלוונטי על הניתוח, שכן היא חתמה על טופס הסכמה לניתוח בו פורטו הסכנות האפשריות.
בעקבות חוות הדעת ביקשה עו"ד דוידוף-יעקובי לזמן את המומחה לחקירה נגדית. כמו כן היא ביקשה לחקור את המנתח שביצע את הניתוח.
ימים ספורים לפני הדיון במהלכו היו אמורים להיחקר השניים, בית החולים הסכים לפצות את התובעת בסכום של 400,000 שקל, מבלי להודות בטענה כלשהי מטענות התובעת.
בית המשפט אישר לאחרונה את מתווה הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין