נער שלקה בתסמונת עבר ניתוח, ממנו יצא לטענתו במצב גרוע יותר. ביה"ח אמנם לא התרשל בביצוע הניתוח, אבל גם לא התריע מפני הסיכונים
המדינה תפצה ב-150,000 שקל צעיר שעבר בגיל 15 ניתוח להתמודדות עם מחלת ירכיים בבית החולים "דנה" ויצא עם רגל בזווית חיצונית וצליעה. השופטת אפרת קריב מבית משפט השלום בחיפה דחתה את טענתו לרשלנות רפואית אבל קיבלה את הטענה לפגיעה באוטונומיה, לאחר ששוכנעה כי לא ניתנו לתובע ולהוריו מלוא ההסברים על הסיכונים הכרוכים בניתוח.
התובע, היום בן 31, סובל ממחלת פרתס הנגרמת עקב הפרעה באספקת הדם לראש הירך. הניתוח נשוא התביעה בוצע בשנת 2007. לטענתו, הניתוח גרם לו למגבלות רפואיות ותפקודיות קשות שלא סבל מהן לפני כן, ובין היתר עיוות וסטייה של כף הרגל כלפי חוץ וצליעה קשה ברגל ימין.
בתביעה שהוגשה כעשור לאחר הניתוח טען הצעיר שהצוות הרפואי בבית החולים התרשל בביצוע הניתוח. כמו כן הוא טען שלא נמסר לו ולהוריו המידע המלא בקשר לסכנות והסיבוכים האפשריים בנוגע לניתוח. לדבריו ככל שהמידע היה נמסר הוריו היו מתנגדים לביצוע הניתוח והסבל שלו היה נחסך.
מכאן, טען התובע, שיש לפצותו אף בשל העדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה.
לעומתו טענה המדינה כי הניתוח בוצע כהלכה וכי ההחלטה לבצעו התקבלה לאחר שניתנו להורי התובע הסברים מפורטים בקשר לאלטרנטיבות ולסיכונים האפשריים.
המנתח הודה שלא הסביר
תחילה דחתה השופטת קריב את טענת התובע לפיה הניתוח בוצע ברשלנות. היא נימקה שמומחה בית המשפט הביע דעתו שהניתוח בוצע כהלכה וכי לא הייתה רשלנות באופן ביצועו, כך שהיא מאמצת את מסקנתו המקצועית.
בהמשך דחתה השופטת אף את הטענה להעדר הסכמה מדעת. לדבריה גרסת ההגנה הנתמכת במסמך רפואי, המאשר שניתנו למשפחה הסברים על הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, עדיפה על גרסת התביעה שנסמכת על זיכרון עמום מלפני כ-15 שנה. היא ציינה שבאותו מסמך נכתבה בין היתר סכנה מפני "איבוד עמדה", שמשמעה שינוי בזווית הרגל.
עם זאת, השופטת קבעה שהצוות הרפואי נמנע מלשקף למשפחה באופן מלא את הסיכונים הטמונים בניתוח, ובכך למעשה פגע באוטונומיה של התובע. בתוך כך היא ציינה כי אחד המנתחים שטיפל בתובע אף הודה שלא ניתנו למשפחה הסברים ביחס למנח הרגל בסוף הניתוח, בטענה שמדובר בעניין לא צפוי.
"אני סבורה כי הורי התובע לא הבינו באופן מלא את כל הסיכונים הטמונים בניתוח באשר לזווית ההליכה וכי לא הוסבר להם באופן שבו ניתן היה להבין בצורה חד משמעית כי לא ניתן לצפות את תוצאות הניתוח", כתבה השופטת.
מסקנתה, אם כן, הייתה שלא הוצגה בפני הורי התובע האפשרות שרגלו תהיה במנח חיצוני לאחר הניתוח. בכך לדבריה, יש פגיעה באוטונומיה שלו.
לאור האמור השופטת פסקה לצעיר פיצוי בסך 150,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד פאדי מטאנס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב עוזיאל
עו"ד מירב אפרים
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין