צוואה ישנה הלכה לאיבוד. המחוזי הקפיא את קיום ההעתק

לפני כשנה אישר בית המשפט למשפחה את המסמך מ-2005, מתוך הנחה שנחתם על ידי המנוח. המחוזי החזיר אליו כעת את התיק כדי לברר אם הצוואה אותנטית

המחוזי בלוד עצר קיום העתק של צוואה ישנה שהלכה לאיבוד ואושרה בבית המשפט למשפחה. בפסק דין שניתן לאחרונה קבעו השופטים צבי ויצמן (אב"ד), אבי סתיו וצבייה גרדשטיין פפקין שהתיק יוחזר לערכאה הדיונית, לצורך בדיקה האם המסמך בן שני העשורים אכן נחתם על-ידי המנוח. הם הבהירו שהנטל להוכיח זאת מוטל על כתפי מבקש הקיום. 

המשיב והמערערת הם אחים יתומים מאב. לטענת הראשון, סבם - אבי אביהם - ערך בספטמבר 2005 צוואה בה הוריש לו את כל רכושו, כולל נכס בירושלים. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בנובמבר אותה שנה, הלך הסב לעולמו. הליכים משפטיים ביחס לצוואה החלו כבר בשנת 2010, אך נמחקו מחמת חוסר מעש ו"התעוררו לחיים" ב-2021.

בדצמבר אשתקד הורה בית המשפט למשפחה בראשון לציון על קיום העתק הצוואה. נקבע כי אף שלא הוגשה הצוואה המקורית, שהלכה לאיבוד, ההנחה היא שעצם קיומה הוכח על רקע ההליכים מ-2010. בפסק הדין נדחו טענות המערערת למעורבות אחיה בעריכת המסמך, ולאי-כשרות סבה עובר לחתימתו.

מכאן הערעור שהוגש למחוזי במרץ האחרון, בו שבה אחות הזוכה על טענותיה שסבה לא היה כשיר בעת חתימת הצוואה, ושאחיה היה מעורב בהכנתה. בתוך כך נטען ש"כלל לא הייתה קיימת צוואה מקורית", וכי בית המשפט טעה כשהתבסס עליה - שעה שלא הוגש עותק מקורי שלה.

מנגד טען הזוכה שצוואה מקורית הייתה גם הייתה וכי הגיש אותה בזמנו לקיום, אלא שהיא אבדה במזכירות בית המשפט - כשסביר להניח שלאחותו יש חלק בכך. נטען שהחלטת בית המשפט לאשר את ההעתק הייתה נכונה ויש לדחות את הערעור.

היה סיעודי

שופטי המחוזי אכן דחו את הערעור בכל הנוגע לסוגיות כשרות המנוח בזמן חתימת הצוואה ומעורבות נכדו בעריכתה. הם העירו כי "גם בעניין זה עולות תהיות, בהתחשב בכך שהמנוח היה במצב סיעודי", ואולם למסקנתם לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט למשפחה בהיבטים אלו.

אלא ששונים היו פני הדברים בעניין אותנטיות הצוואה. כאן הבהירו השופטים כי אף שניתן היה להגיש עותק שלה, בית המשפט שגה כשיצא מנקודת הנחה שהצוואה נחתמה על-ידי המנוח. "גם אם היעדרה של צוואה מקורית אינו מונע את עצם הוכחת הצוואה, עדיין קיימת חובה להוכיחה - והנטל בעניין זה הוא לעולם על הזוכה", הדגישו השופטים. לדבריהם, בפסק הדין מושא הערעור נקבע שזיוף הצוואה לא הוכח במסגרת ההתנגדות, אלא שמדובר בטעות ונטל ההוכחה אינו על המתנגדת.

ברמת התוצאה, ציינו השופטים, אין בפסק הדין מושא הערעור קביעה לכאן או לכאן לגוף השאלה הבוערת: האם הוכח שהמנוח חתם על הצוואה, או שמא היא זויפה. שעה שהנטל להוכיח זאת רובץ על המשיב ולא על אחותו, הרי שאין מנוס מבדיקת הנושא בערכאה הדיונית.

על רקע דחיית שאר טענות ההתנגדות, קבע השופטים שהתיק יוחזר לבית המשפט למשפחה לצורך הכרעה בשאלה אחת ויחידה, והיא האם הצוואה נחתמה על-ידי סבם של הצדדים או לא.

• ב"כ המערערת: עו"ד אריאל טל
• ב"כ המשיב: עו"ד שאול לוי

לפסק הדין המלא בתיק עמ"ש 31434-03-25

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.