- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הכרעה עקרונית: אפשר לבקש צו הורות רק מיום הלידה
פסק דין חשוב לגבי הורות של זוגות חד-מיניים ניתן לבקשת היועץ המשפטי לממשלה: אי אפשר להגיש בקשה להכרה משפטית בהורה הלא ביולוגי אלא לאחר הלידה.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הביע עמדה עקרונית שלפיה אי אפשר להוציא צו הורות פסיקתי לבני זוג חד-מיניים לפני הלידה. במילים אחרות, ההורה הלא ביולוגי לא יוכל לקבל מעמד משפטי כלפי הקטין אלא לאחר שיוולד. פסק הדין ניתן לבקשת היועץ המשפטי לממשלה לאחר שבתי המשפט למשפחה אישרו בחמישה מקרים שונים את הוצאת הצו עוד בשלב ההיריון.
הסוגיה העקרונית עמדה לפתחו של בית המשפט המחוזי רק ברמה התיאורטית משום שבחמשת המקרים המדוברים הילדים כבר נולדו.
השאלה שנדונה הייתה האם אפשר להגיש בקשה להוצאת צו ההורות הפסיקתי עוד לפני הלידה, ולהוציא צו שיחול אמנם רק מיום הלידה אבל כבר יהיה מוכן בשלב ההיריון.
היועץ המשפטי לממשלה טען כי החוק הקיים לא מאפשר להכריע בבקשה כזו טרם בא הילד לעולם כיוון שלעובר אין זכויות, ואפילו לאבות גנטיים אין זכויות הורות לפני הלידה.
לעומת זאת טענו האימהות שזכו בהליכים בבית המשפט למשפחה כי בקשתן לא עסקה בהוצאת צו הורות כלפי העובר אלא בהכנת צו שיחול רק מיום הלידה, מראש, כדי למנוע חלל משפטי ריק בתקופה שמיום הלידה ועד להוצאת הצו – תהליך שאורך זמן רב.
לצורך הדוגמא הן הפנו למקרה שבו אם ביולוגית נדרשה לניתוח חירום ובינתיים הייתה האם הלא ביולוגית צריכה לטפל בתאומות נולדו. ללא מעמד משפטי כלפיהן היה עליה לפנות בדחיפות לבית המשפט. לו היה בידיה הצו מבעוד מועד הריצה לבית המשפט הייתה נמנעת.
גם מזונות לא פוסקים לפני הלידה
השופטות מיכל ברנט (אב"ד) וורדה פלאוט והשופט צבי ויצמן סקרו את התפתחותו של הצו המכיר בהורה הלא ביולוגי כהורה ללא הליך אימוץ. מתוך סקירה זו עלה כי מדובר בצו "קונסטיטוטיבי" – כלומר, צו שמכונן הורות לא קיימת ולא צו שמצהיר על מצב קיים, וככזה הוא תקף ממועד שניתן למעט במקרים מסוימים מאוד שמצדיקים זאת.
כלומר, מדובר בצו שמצריך בחינה מעמיקה של טובת הילד וקיום דיון כזה עוד לפני שהוא נולד למעשה מזלזל בהליך השיפוטי והופך את בית המשפט לחותמת גומי בלבד.
על כן נקבע כי אי אפשר להעניק צו כזה עוד בשלב ההיריון, בדיוק כמו שאי אפשר לפסוק מזונות לפני הלידה.
בתוך כך הוזכר כי לעובר אכן אין כשרות משפטית לזכויות וחובות ואפילו להורה גנטי שאינו מחזיק בעובר בגופו אין כל זכויות כלפיו. בית המשפט אף הפנה גם חוק הפונדקאות אינו מאפשר להוציא צו כזה אלא לאחר הלידה.
"אנו סבורים כי מתן צו הורות פסיקתי המכונן את ההורות בין בן הזוג שאינו בן הזוג הביולוגי לבין הקטין הוא מכשיר נכון וראוי לחיזוק התא המשפחתי", נכתב, "... ואולם, מעת שניתן בידנו מכשיר זה אין להפריז ולעשות בו שימוש החורג מגבולותיו... אין כל עילה והצדקה להידרש לצו הורות קודם ללידת הקטין, בעודו בשלב העוברי, תוך יצירת זיקה או אפשר אף מערכת חובות וזכויות משפטיות הנוגעות לעובר – אשר אינן קיימות ביחס לבני זוג שאינם חד מיניים", פסקו השופטים.
ובאשר למקרי חרום דחופים, הובהר כי ההורים בהחלט יוכלו – בדומה למקרה שניתן לדוגמא על ידי המשיבות – להגיש בקשות דחופות ולקבל סעדים זמניים במהרה.
- ב"כ היועץ המשפטי לממשלה: פרקליטות מחוז מרכז אזרחי
- ב"כ המשיבות: עו"ד דניאלה יעקובי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
