הילדה, שנאלצת לנדוד מעיר לעיר ולא מגיעה לבית הספר באופן קבוע, פיתחה קשר תלותי ולא בריא עם אמה והחלה לגלות סימני ניכור הורי כלפי אביה. "פוגע בה רגשית, נפשית, התפתחותית, חברתית ולימודית"
שופטת בית המשפט למשפחה בירושלים מיכל דבירי-רוזנבלט הורתה לאחרונה על העברה דחופה של משמורת על ילדה בת 10 לידי אביה. זאת, לאחר ששורה של גורמי מקצוע דיווחו כי האם מזיקה לילדה, לא מכירה בצרכיה, פוגעת ביציבות שלה במעברים תכופים מעיר לעיר, מחבלת בקשר עם האב עד כדי התפתחות של ניכור הורי, לא שולחת אותה בצורה סדירה לבית הספר ולא מוכנה לקבל הדרכה כדי לשפר את התפקוד ההורי שלה.
האב הגיש את תביעת המשמורת לאחר שהאם הערימה לטענתו קשיים רבים על הקשר בינו לבין הילדה. בתביעתו ציין האב כי האם עוברת מעיר לעיר עם הילדה מבלי ליידע אותו, מחבלת במפגשים שלו איתה, מסיתה אותה נגדו וגורמת במכוון לנתק.
בנוסף, דיווח האב כי הוא חושש שהאם לא מסוגלת לתפקד כהורה וככל הנראה סובלת מהפרעות פסיכיאטריות. כך, הילדה נעדרת לעיתים קרובות מבית הספר, מגלה סימני מצוקה רגשית ופיתחה בה תלות לא בריאה.
האם טענה מנגד כי האב איש מסוכן ואלים, וכי הילדה מפחדת ממנו ללא שום קשר אליה, שכן היא מעולם לא דיברה עליו רעות ולא מנעה את הקשר בין השניים. באשר לחיסורים היא טענה כי נבעו ממחלות והיא עושה הכל כדי לדאוג לרווחתה.
לא ניצלה את ההזדמנות
במשך יותר משנה בחנה השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט את התנהלות ההורים באמצעות עו"ס לסדרי דין, פסיכיאטר שמונה להעריך את התפקוד של ההורים, מינוי אפוטרופסית לדין לילדה וקיום דיונים תכופים.
לאורך כל התקופה האם המשיכה להערים קשיים על המפגשים עם האב עד שהחל להתפתח ניכור הורי ודווח על אי-סדרים בהגעת הילדה לבית הספר. האם אף לא מילאה אחר החלטת השופטת לפעול לקבלת סיוע והדרכה הורית.
חוות דעתו של הפסיכיאטר הייתה כי האב הורה נורמטיבי ואילו מצבה הנפשי של האם, שסובלת מהפרעה סכיזוטיפלית וזקוקה לטיפול תרופתי ופסיכותרפי, מקשה עליה לתפקד כמשמורנית.
כמו כן, עמדת העו"ס והאפוטרופסית לדין הייתה כי המשמורת צריכה לעבור לאב באופן מיידי מאחר שהתפקוד של האם פוגע בקטינה והוביל אותה למצוקה רגשית. הילדה לא מכירה בנפרדות שלה מהאם, מדברת פעמים רבות בקולה, חווה בביתה בדידות גדולה, נעדרת רבות מהלימודים ועוד.
בפסק דין שהורה על העברת המשמורת לידי האב לאלתר קבעה השופטת דבירי-רוזנבלט שעמדותיהם של גורמי המקצוע והתרשמותה מהאם לאורך ההליך הובילו אותה למסקנה כי היא לא מסוגלת בשלב הזה לשמש עוד כמשמורנית.
השופטת הדגישה כי ניתנו לאם הזדמנויות רבות לשנות את דרכיה ולהראות מוטיבציה לשיפור התפקוד ההורי שלה למען בתה אבל היא לא ניצלה אותן ולא התייחסה ברצינות להחלטות בית המשפט.
בסופו של יום, הדיווחים של גורמי המקצוע והממצא לגבי מצבה הנפשי לא הותירו ספק כי התפקוד של האם פוגע בילדה רגשית, נפשית, התפתחותית, חברתית ולימודית.
בתוך כך האם התרשמה שהאב הוא הורה מתפקד שמסוגל להעניק לילדה את כל הצרכים החומריים והרגשיים ולשמור על מקומה של האם בחייה.
לפיכך, השופטת קבעה כי הילדה תעבור לבית האב לאלתר כשהמפגשים עם האם יתנהלו באופן הדרגתי, תחילה במרכז הקשר ובהמשך בביתה בכל סוף שבוע שני ויום בשבוע בקרבת בית האב.
לפסק הדין בתיק תלה"מ 4063-07-19
- ב"כ האב: עו"ד אושרית ברוייר טפר
- ב"כ האם: עו"ד לענייני משפחה איתן פרידמן
- האפוטרופסית לדין: עו"ד יעל פיש
עו"ד יניב הלוי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין