מורה למוסיקה בבית הספר "הכפר הירוק" הוחתם על הסכם העסקה לפיו הוא נחשב לעובד עצמאי. לאחר פיטוריו, הוא תבע פיצויי פיטורים ותשלום בגין זכויות סוציאליות ככל מורה שכיר בבית הספר.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק באחרונה כ-117 אלף שקל למוזיקאי שלימד בבית הספר "הכפר הירוק" וביקש להכיר ביחסי העבודה שהתקיימו בינו לבין בית הספר ובזכאותו לפיצויי פיטורים. השופטת הבכירה מיכל לויט התרשמה כי חרף כינויו "עצמאי" בהסכם ההעסקה, המוזיקאי עבד כמורה מן המניין ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות.
המוזיקאי החל ללמד בבית הספר עם פתיחת שנת הלימודים ב-2007, לאחר שחתם על הסכם עבודה לפיו הוא נחשב לעצמאי. לדבריו, מספר חודשים לפני תחילת שנת הלימודים 2014-2015 בית הספר סיכם עימו כי הוא ילמד לפחות 4-5 הרכבים מוזיקליים, אך כששנת הלימודים החלה, הוא גילה להפתעתו כי שובץ ללמד רק הרכב אחד.
לטענת המוזיקאי, הוא פוטר במפתיע לאחר שפנה למעסיקה ודרש שתעמוד בהתחייבותה, וזאת מבלי שנערך לו שימוע, ללא הודעה מוקדמת ומבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים.
בתביעה שהגיש בפברואר 2015 לבית הדין לעבודה, הוא ביקש להכיר בכך שהתקיימו בינו לבין בית הספר יחסי עבודה רגילים, ולחייב אותה לשלם לו את המגיע לו על פי חוק.
הוא סבר כי למרות שהוגדר בהסכם כעצמאי, בפועל תנאי ההעסקה שלו היו כשל כל מורה אחר בבית הספר ומשכך הוא זכאי לכל הזכויות הסוציאליות של עובדים שכירים. בנוסף, הוא טען כי לא שולם לו שכר בגין עבודתו בספטמבר 2014 – החודש בו פוטר.
הטיעונים מטעם בית הספר הסתמכו על הסכם העבודה שקבע מפורשת שהתובע מעניק לו שירותים כעצמאי. עוד נטען כי התובע הוא שסיים את ההתקשרות עם בית הספר לאחר שלא הצליח להשתלב ואיבד עניין בעבודה.
מורה מן המניין
אולם יישום המבחנים שבודקים קיומם של יחסי עבודה על נסיבות המקרה הוביל את השופטת לויט למסקנה כי התובע הועסק כמורה מן המניין.
השופטת ביססה את מסקנתה על כך שהתובע התקשר ישירות עם בית הספר, היה כפוף לשיבוצים ולתכנית הלימודים שנקבעו לו, העביר דיווחי נוכחות והיה חלק ממצבת המורים. יתרה מכך, השופטת ציינה כי בית הספר סיפק לתובע את הציוד הדרוש לביצוע עבודתו ואף ניכה משכרו את תשלומי החובה למס הכנסה וביטוח לאומי.
משקבעה כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, השופטת לויט פנתה לבחון את נסיבות הפיטורים. עיון בהתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים טרם הפיטורים שיכנעו את השופטת כי התובע פוטר במפתיע לאחר שדרש מבית הספר לעמוד בהסכמות מולו. "לו אכן היה התובע נוטש את מחויבויותיו ללא כל התראה, הנתבעת היתה טורחת להוציא הודעה בכתב על סיום ההתקשרות עוד קודם לכן" היא כתבה.
ואולם, מאחר שהתובע קיבל דמי אבטלה בחודש ספטמבר 2014 ולא הוכיח כי הוא עומד בתנאים הדרושים לקבלת דמי חגים, תביעתו לתשלום בגין רכיבים אלה נדחתה.
בסופו של דבר, בית הספר חויב לשלם לתובע 92,383 שקלים עבור פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי חופשה, דמי הבראה וכן הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25 אלף שקל.
עו"ד אילן ישינסקי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין