לעו"ד מאיר גבעתי התברר שהמומחה הפיננסי מטעם בית המשפט, שנתן הערכה שגויה ב-200% בתיק, הוא מורשע בפלילים שנוטל כדורים פסיכיאטריים ומאובחן כנטול כושר שיפוט. אז מדוע הוא ממשיך לשמש כעד מומחה? להנהלת בתי המשפט הפתרונים, וכלל לא בטוח שתאהבו את מה שיש להם להגיד.
תיקים רבים מצריכים לא פעם עדות מקצועית של מומחה, שמעניקה לשופטים את המידע הנחוץ להכרעה: בתיקים פליליים, למשל, יש צורך במומחה לניתוח הראיות השונות; בתיקים כלכליים נדרשת חוות דעתו המלומדת של רואה חשבון או כלכלן; בתיקי תאונות וביטוח לאומי המומחה מעריך את דרגת הנכות של הנפגע וכן הלאה.
כאשר העדים המומחים של הצדדים חלוקים בדעותיהם, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, בהסכמת הצדדים או בלעדיה. מומחים אלו נמצאים בפיקוח הנהלת בתי המשפט, האמונה על כשירותם ומקצועיותם, במטרה להבטיח שהשופטים יכריעו ויפסקו נכונה על סמך הידע והתובנות של אותם מומחים.
אז איפה הבעיה, אתם שואלים?
בשנת 2011 ייצג משרדנו גבר בתיק גירושין (תביעת איזון משאבים) בבית המשפט לענייני משפחה, שאת מיקומו לא נציין כאן מטעמים ברורים. במסגרת הדיונים מינה בית המשפט מומחה מטעמו - רואה חשבון וכלכלן - להערכת שווי העסק של הגבר. משקיבל המומחה את כל המסמכים הנדרשים, הוערך העסק בשווי של כ-200 אלף שקל.
הפרעה בשיפוט
שלושה חודשים חלפו ואותו מומחה הגיש חוות דעת מתוקנת, לפיה שווי העסק עומד בכלל על כ-600 אלף שקל - סטייה של 200% מההערכה המקורית! הבירור שערכנו (בשיתוף משרדה של עוה"ד רינה פוליטי) העלה שבתקופה בה מונה המומחה לתיק וערך את חוות דעתו, הוא הועמד לדין פלילי בגין זיוף מסמכים והעלמות מס בסך של כ-200 אלף שקל, והורשע עפ"י הודאתו במיוחס לו בכתב האישום.
במסגרת טיעוניו לעונש חשף המומחה בפני בית המשפט והשופטת קנטור שהוא סובל מהפרעות פסיכיאטריות ונוטל כדורים. פסק הדין בעניינו, הכולל תסקיר מטעם בית המשפט, מאשש את דבריו ומאבחן אותו כסובל מהפרעה בשיפוט לצד חרדה והפרעה דו קוטבית. כל אלה הביאו את השופט לגזור על המומחה חמישה חודשים של עבודות שירות בפועל.
אלא שכל העת הזו, ולמעשה עד רגע זה ממש, ממשיך האיש לשמש כעד מומחה מטעם בית המשפט ושופטים רבים נסמכים על חוות דעתו, ביניהם גם השופט בתיק איזון המשאבים שניהל משרדנו. למותר לציין שהמומחה היטיב להסתיר מהשופטים את ההרשעה ואת קביעת בית המשפט לעניין הפרעותיו הנפשיות, ועל כן עתרנו בבקשה דחופה לפסול אותו ואת חוות דעתו בתיק. להפתעתנו, השופט התעלם מהבקשה וקבע, כי גם בדיון הקרוב בתיק יציג המומחה את חוות דעתו (שלישית במספר) גם ללא מסמכים ועל פי הערכה כללית.
החלטה תמוהה זו הביאה אותנו להתקשר למומחה (בשיחה מוקלטת), בניסיון להבין מדוע לא פעל בהתאם לכללי הגילוי הנאות ועדכן את השופט לעניין עברו הפלילי ומצבו הנפשי. תשובתו עלתה על כל דמיון: השופט עצמו, כך טען המומחה, יצר עמו קשר טלפוני ישיר (מבלי שעדכן את הצדדים בעניין), וביקשו לזרז את מתן חוות הדעת מטעמו.
פסילה מתבקשת
עיון חוזר בכל הפרוטוקולים בתיק העלה שהשופט אכן ציין כי שוחח עם מומחה בית המשפט, על אף שאינו צד להליך. בשלב זה עתרנו להורות על פסילתו המיידית של השופט מלדון בתיק, אך אז נכונה לנו הפתעה נוספת: השופט ביקש את עמדתו של המומחה לבקשתנו לפסילתו שלו עצמו! בתגובה חשף המומחה מסמך של הנהלת בתי המשפט, ובו החלטה שניתנה ע"י עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט.
ההחלטה, שניתנה בעת שהמומחה ריצה את עבודות השירות שנגזרו עליו, קבעה שאין ליידע את השופטים והמזכירים הראשיים אודות מעלליו של המומחה והרשעתו בפלילים, ובפרט אודות הפרעותיו הפסיכיאטריות. המשמעות היא שהנהלת בתי המשפט החליטה - על דעת עצמה - להסתיר מידע חשוב וקריטי מהשופטים.
לאחר שנחשף המסמך האמור, הודיע השופט בתיק הגירושין על פרישתו מכס השיפוט (התלונות הרבות שהוגשו נגדו הכריעו, לבסוף, את הכף), מבלי שהכריע בבקשה לפסילת העד המומחה. פניותינו להנהלת בתי המשפט בבקשה לנמק את ההחלטה שלא לעדכן את השופטים על מצבו הנפשי של המומחה זכו למענה מקומם ושאינו קשור לגוף העניין: המומחה החזיר את הסכומים שמעל בהם ושבגינם הועמד לדין ועל כן הוחלט שלא לחשוף את תוכן גזר הדין בפני השופטים, כך נאמר לנו, ותו לא.
זלזול בציבור
יוצא, אם כן, שעד לרגע זה מעיד בבתי המשפט מומחה שהוא עבריין מורשע הלוקה בהפרעות פסיכיאטריות ומאובחן כנטול כושר שיפוט. ההשלכות של המקרה הזה - שלא ידוע אם הוא מקרה יחיד - עלולות להיות הרסניות לעשרות ואולי אף מאות תיקים שהמומחה העיד בהם. התנהלותה של הנהלת בתי המשפט בעניין מביעה זלזול באמון הציבור.
בימים הקרובים מתעתד משרדנו לבקש לפתוח לעיון מחדש את ההכרעות המשפטיות שניתנו בתיק הגירושין האמור בו העיד אותו מומחה. לצד זאת, ולעניות דעתי, נראה כי הגיע הזמן לבחינה מחודשת של הנהלים הנוגעים למינוי מומחים והפיקוח עליהם, ואולי אף לבדוק הקמתו של גוף שיפקח על הנהלת בתי המשפט: עורכי דין רבים, ואני בכללם, מבינים כי מוטלת עליהם מעתה חובת זהירות מוגברת אל מול מומחי בית המשפט ה"נייטרליים", לכאורה.
* עו"ד מאיר גבעתי עוסק בדיני משפחה.
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחיות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדבקים האמורים.
למדור: סד"א וראיות
אתר המשפט הישראלי
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין