לפסק הדין בעניין קיבוץ איל - אגודה שיתופית נ' שמעון קופר
בן-זוג של חברת קיבוץ שנפטרה נותר להתגורר בדירתה, על אף שאינו חבר קיבוץ. הקיבוץ דרש פינוי מיידי ותשלום דמי שימוש בגין המגורים בדירה, אלא שבן הזוג סירב. הוא עמד בסירובו, גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין רצח המנוחה. האם ימשיך להתגורר בדירה?
בעלה של חברת קיבוץ עבר להתגורר עמה בדירתה, ביחד עם שני ילדיו הקטינים. האיש לא התקבל כחבר קיבוץ, ומעמדו היה של "בר-רשות".
בשנת 2005 החל הקיבוץ בהליך של שיוך דירות לחברים. ע"פ תקנון השיוך, חבר שלא צבר מספיק שנות וותק, יוכל לרכוש את מלוא הזכויות בדירתו באמצעות נטילת משכנתא מהקיבוץ. משכך, היה על חברת הקיבוץ האמורה לשלם לקיבוץ 805 שקל לחודש. עוד צוין בתקנון, כי העברת זכויות הנפטר בדירתו מותנית בכך שהיורש יהיה חבר קיבוץ.
חברת הקיבוץ נפטרה בשנת 2009. הקיבוץ פנה לבעלה ולבנו, שהתגוררו בדירת המנוחה, דרש את פינויים המיידי מהדירה וכן תשלום דמי שימוש עבור התקופה בה התגוררו בדירה מאז מותה. השניים סירבו לעזוב את הדירה והקיבוץ הגיש נגדם תביעת פינוי לבית משפט השלום בכפר סבא.
בשנת 2012 נעצר הבעל והוגש נגדו כתב אישום בגין רצח המנוחה. התיק הפלילי טרם התברר, אך לאחר המעצר החליף הקיבוץ את מנעול הדירה. הבן, שכניסתו לדירה נמנעה, הגיש תביעה נגד הקיבוץ.
למי שייכת הדירה?
האם לקיבוץ זכות לתבוע את פינוי הבעל ובנו מהדירה, או שמא החלטת השיוך ואירועים אחרים הביאו לכך שלקיבוץ אין זכויות בדירה?
כאן המקום לציין, כי לאחר הגשת התביעה בוטל הליך השיוך, כתוצאה ממגבלות שהטיל מנהל מקרקעי ישראל על מתן היתרי בניה למגורים.
מלבד זאת וללא קשר לביטול הליך השיוך, טען הבעל לזכות קניינית בדירה בשל כסף שהשקיע בשיפוצה ובהרחבתה וכן מכח היותו היורש של בעלת הזכויות.
מנגד, טען הקיבוץ, כי בהיות הקיבוץ בעל הקרקע, הרי שהוא רשאי לבטל היתרי מגורים. לכך נוספה הטענה, שהקיבוץ רשאי "למנוע נוכחות של גורמים לא רצויים" בתחומו.
"זכות הבעלות של הקיבוץ שרירה וקיימת"
השופטת מירב בן-ארי קבעה, כי הקיבוץ הוא בעל זכויות השכירות הבלעדיות בשטחו. על כן, הוא זכאי לתבוע את פינוי הנתבע ללא כל קשר לטיב הזכות של המנוחה. "נכסים שנמסרו על ידי הקיבוץ לשימושו של החבר... ממשיך הקיבוץ להיות בעליהם... ולחבר נתונה רק זכות השימוש בהם. כלומר: זכות הבעלות של הקיבוץ, שרירה וקיימת", ציטטה השופטת מתקנון הקיבוץ.
השופטת הוסיפה, שהחזקה במקרקעי קיבוץ מותנית באופן ברור ומפורש בחברות בו. מי שאינו חבר אינו יכול להחזיק במקרקעין בקיבוץ, אלא אם הקיבוץ התיר זאת. וגם אז- יכול הקיבוץ לבטל את הרשות.
עוד נקבע, כי החלטת השיוך יצרה זכות לדיור בלבד ולא מדובר ברכישת זכות קניינית. יתרה מכך: הליך השיוך התייחס לחברי הקיבוץ בלבד וממילא רק המנוחה - והיא בלבד - יכולה היתה לרכוש מכוחו זכויות קנייניות.
טענת הנתבע, כי זכותו בדירה נובעת מהשקעותיו, נדחתה, לאחר שנקבע כי הדבר מקנה לו לכל היותר את הזכות לקבל את שוויין הכספי.
על סמך האמור לעיל, קבעה השופטת, שהנתבע ובנו יסלקו את ידם מהדירה לאלתר וישלמו לקיבוץ 160,190 שקל בגין דמי השימוש בדירה. כן יישאו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 60 אלף שקל.
הליכי שיוך בתים מול העברת זכויות במקרקעין
לדברי עו"ד בנימין לוין, הבקיא בתחום הקיבוצים והמושבים, פסק הדין מחדד האבחנה בין הליכי שיוך בתים בקיבוצים לבין העברת זכויות במקרקעין. "החלטת השיוך תקפה במישור הפנימי שבין הקיבוץ לחבריו, וכתוצאה ממנה נוצרת אמנם זכות דיור לחברי הקיבוץ הוותיקים, אך לא מעבר לכך", הוא מסביר.
"קרובי משפחה, שאינם חברי קיבוץ, לא יוכלו לצאת נשכרים מעצם החלטת השיוך. רק השלמת הליך השיוך בדרך של החתמת החבר על חוזה חכירה מול רשות מקרקעי ישראל, יוצרת זכות קניינית שיש לה תוקף חיצוני", מסכם עו"ד לוין.
לוין מדגיש, כי אין ספק שתוצאה זו הייתה מתקבלת גם ללא נסיבותיו הטראגיות של המקרה הספציפי, בו מואשם הבעל ברצח בת זוגו.
לפסק הדין בעניין קיבוץ איל - אגודה שיתופית נ' שמעון קופר
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.