- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
גידפו במסדרונות ביהמ"ש בעת הפסקה בדיון – וישלמו על לשון הרע
שני זוגות מאריאל הגישו זה כנגד זה תביעות לשון הרע בגין דברים שנאמרו במהלך הפסקה בדיון בהליך משפטי בו היו מעורבים. רק אחד מהזוגות הצליח להוכיח כי יריביו הכפישו אותו בכך שקראו לבני הזוג גנבים ונרקומנים.
בימ"ש השלום בירושלים קיבל באחרונה, באופן חלקי, תביעת לשון הרע שהגיש זוג מתווכים מאריאל כנגד זוג מכרים מהיישוב, שעמו היו מעורבים בהליכים משפטיים אחרים. לטענת התובעים, האמירות הפוגעניות הושמעו מחוץ לאולם ביהמ"ש במהלך הפסקה בדיון.
לטענת התובעת, הנתבעים האשימו אותה בגניבת שיק וכינו אותה מול כל העוברים והשבים במסדרון ביהמ"ש "גנבת מפורסמת" ו"רמאית" ואת בעלה "נרקומן ידוע באריאל" וכינויים נוספים.
התובעים טענו בנוסף כי הנתבעים לא הסתפקו בכך ופגעו בשמם הטוב גם מספר ימים לאחר הדיון באוזני בעלי עסקים בקרבת משרד התיווך שלהם.
הנתבעים, בתגובה, אישרו שהיו חילופי דברים הדדים וקולניים בין הצדדים מחוץ לאולם אך הכחישו את האמירות הפוגעניות בשני האירועים. כן טענו להגנת "אמת דיברתי" ו"הגנת תום הלב" כלומר, שהדברים שייחסו לתובעים באמירותיהם אמיתיים ולא נאמרו בכוונה לפגוע.
מלבד זאת, גם הם הגישו תביעת לשון הרע כנגד התובעים, שלטענתם, פגעו בשמם הטוב באחד מהדיונים מחוץ לאולם בהתבטאויות כנגד הנתבעת כגון: "ערבייה שילדיה ערבים", "זונה" וכנגד הנתבע, קבלן איטום במקצועו: "עושה עבודה קלוקלת ורשלנית" ועוד.
לא תמי לב
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס נתנה אמון בטענות התובעים לגבי האמירות שהוטחו בהם מחוץ לאולם ביהמ"ש וקבעה כי "יש בתוכנם כדי לפגוע בשמם בעניין היושרה ובהגינות שלהם" והיה בהם "כדי להטיל דופי בשמם כאנשים נורמטיביים ושומרי חוק" וכן כי "הדברים עלולים להשפיל, לבזות ולשים אותם ללעג בעיני אחרים".
יחד עם העובדה שהדברים נאמרו "במקום פתוח לציבור ובנוכחות אחרים" השופטת הגיעה למסקנה כי הדברים אכן מהווים פרסום לשון הרע.
ההגנות להן טענו הנתבעים נדחו על ידי השופטת שקבעה כי "לא הוכח שהתובע נרקומן או סוחר סמים או שמי מהתובעים גנבים". עוד לדבריה, לא הוכח "תום לב בפרסום" משהתברר לנתבעים עוד בדיון כי האחראי לאי החזרת השיק הוא הלקוח שלהם ולא הנתבעת, כפי שסברו.
משכך נפסק כי הנתבעים ישלמו פיצוי של 18,000 שקל עלפרסום לשון הרע בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 7,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שרון הלוי
- הנתבעים לא היו מיוצגים בתיק
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
