תקדימי: העליון מציב גבולות לשימוש ב-AI ברשויות מנהליות - פסקדין

עיריית רמת גן חויבה ב-30 אלף שקל לאחר שהסתמכה על חוזר מנכ"ל ופסקי דין מומצאים: "שימוש מופקר בבינה מלאכותית"

פסק דין חדש של בית המשפט העליון מחדד את האופן שבו רשויות רשאיות להשתמש בבינה מלאכותית: שימוש בלתי מבוקר בתוצרי AI – במיוחד מול אזרחים – עלול להיחשב כהתנהלות פסולה ולהביא לסנקציות. את המחיר שילמה במקרה זה עיריית רמת גן. המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ, ביקר בחריפות את התנהלות העירייה, שכללה - הן במגעה הישיר מול האזרח והן במסגרת ההליך המשפטי מולו – הפניות לחוזר מנכ"ל ופסקי דין מומצאים, לשם ביסוס עמדתה.

המערער הוא תלמיד בחינוך המיוחד שהוריו נפרדו. בקשת אביו - שעבר לגור במרחק מה מהמוסד החינוכי - לספק לבנו הסעות מביתו החדש, נדחתה בזמנו בעיריית רמת גן, תוך הסתמכות על חוזר מנכ"ל כלשהו ו"פסיקה עדכנית". בשלב זה עתר האב לבית המשפט, שם הגיעו הצדדים להסכמה שתינתן לו "לפנים משורת הדין" זכאות להסעות, אך מנגד סורבה בקשתו לחיוב העירייה בהוצאות.

מכאן ערעורו לעליון, במסגרתו טען שהיה מקום לפסוק כנגד העירייה הוצאות משפט בשל התנהלותה הפסולה, שכללה, כך לטענתו, הפניה לפסקי דין מומצאים – מה שמעורר חשד "יותר מסביר" לכך שנעשה שימוש לקוי בבינה מלאכותית.

מנגד טענה העירייה שהערעור הינו בגדר "דוגמה מובהקת לכפיות טובה" מצד האב, תוך ניסיונו להתעשר על גבה שלא כדין, זאת משבקשתו נענתה לאחר מציאת "פתרון יצירתי וחריג". אשר לטענה בדבר השימוש הלא מבוקר ב-AI, גרסה העירייה שהבסיס להחלטתה "מוצק ואיתן", באופן שאינו תלוי בציטוט שגוי כזה או אחר.

שימוש לרעה בהליכי משפט

אבל את השופט סולברג טיעוני העירייה לא שכנעו. הוא ביקר בחריפות את התנהלותה, הן במגעה הישיר מול האב והן במסגרת ההליך המשפטי, אשר כללה הסתמכות על חוזר מנכ"ל ופסיקה מומצאים לשם ביסוס עמדתה.

"החלטת העירייה בבקשת המערער, כמו גם כתבי הטענות שהגישה, הן לבית המשפט המחוזי, הן בהליך דנן - רצופים כולם באסמכתאות ובציטוטים שגויים, חלקם מומצאים", כתב השופט. מסקנתו הייתה ש"העירייה עשתה שימוש בלתי מבוקר – שלא לומר מופקר – בבינה מלאכותית", תוך שהדגיש את חומרת ההתנהלות כשמדובר בהתכתבות ישירה מול התושב הקטן.

השופט חידד, לעניין זה, שלהבדיל ממקרה של שימוש בלתי מבוקר ב-AI בגדרי הליך משפטי – הרי שבאינטראקציה הישירה בין הרשות לאזרח, לשימוש כזה עשויה להיות השפעה של ממש על מצבו, מבלי שהוא בכלל יידע כי נעשה לו עוול. "משמעות הדברים היא ששימוש בלתי מבוקר שעושה הרשות בבינה מלאכותית ביחסיה הישירים מול האזרח, הוא בעל דרגה יתרה ומיוחדת של חומרה", נכתב.

ברמה המשפטית קבע השופט שהתנהלות העירייה כמתואר מהווה הטעיה חמורה, הן של בית המשפט והן של הצד שכנגד, והיא עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. נקבע שמדובר ב"הפרה של חובה דיונית ברורה וקונקרטית" שלא להגיש כתבי טענות שגויים, ו"בכלל זה כאלה המתבססים על 'הזיות' הבינה המלאכותית". לצד זאת הובהר שלא עצם השימוש ב-AI הוא הפסול, אלא השימוש בו ללא בקרה מתאימה, המוודאת ומאמתת את נכונות תוצריה.

לפיכך קבע השופט סולברג, בהסכמת השופטים גרוסקופף וכנפי-שטייניץ, שהערעור יתקבל באופן שעקב השימוש הבלתי מבוקר שעשתה העירייה ב-AI, יושתו עליה הוצאות משפט מוגברות בסך 30 אלף שקל, זאת בגין ההליכים בשתי הערכאות.

• ב"כ המערער: עו"ד אלון סוקניק
• ב"כ העירייה: עו"ד אוסנת הורנשטיין

עו"ד דניאל כהן עוסק ב- משפט מנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.