זכאי לזכויות כמו כל עובד אחר: שחקן ששיחק בתיאטרון פרטי במשך 14 שנים, תבע פיצויי פיטורין לאחר שפוטר. בעל התיאטרון טען שהעסיק אותו "כפרילנסר" אבל בית הדין לעבודה מצא שהתקיימו ביניהם יחסי עבודה מלאים.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לפני כשבועיים חלק מתביעתו של שחקן תיאטרון ב"תיאטרון הקלאסי", במסגרתה טען כי פוטר בניגוד לחוק. השופט דורי ספיבק קבע כי הגדרת השחקן "כפרילנסר" לא תאמה את מצב העסקתו האמיתי ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורין וזכויות נוספות.
התובע שיחק בין השנים 2000-2015 ב"תיאטרון הקלאסי" – תיאטרון פרטי המציג הצגות ילדים בהיכלי תרבות שונים – אולם לא הוחתם על חוזה עבודה מאחר שבענף התיאטרון נהוג לראות בשחקנים כ"פרילנסרים".
לטענתו, הוא פוטר בניגוד לחוק לאחר 14 שנות עבודה עקב מחלוקות שהתגלעו בינו לבין בעל התיאטרון בנוגע לשכר העבודה, מבלי שנערך לו שימוע ומבלי שקיבל פיצויי פיטורין ותשלומים עבור זכויות סוציאליות כגון דמי הבראה, ימי חופשה והפרשות לפנסיה.
על כן, הוא פנה לבית הדין על מנת שיכיר ביחסי העבודה שהתקיימו בינו לבין מעסיקו ויורה לו לשלם את המגיע לו על פי חוק.
בתגובה, הנתבע טען כי לא התקיימו יחסי עבודה עם התובע מאחר שכנהוג בענף התיאטרון, הוא שכר את שירותיו כשחקן "פרילנסר". עוד נטען כי התובע לא פוטר אלא החליט בעצמו לסיים את עבודתו בתיאטרון על אף ששובץ בלוח ההופעות. בנוסף, הוא טען כי התובע לא זכאי לתשלום עבור הזכויות הסוציאליות מאחר שלשיטתו, זכויותיו כעובד עצמאי אינן דומות לאלה של עובד שכיר.
תלוי כלכלית בתיאטרון
בפסק דינו, השופט דורי ספיבק תחילה בחן את האופן בו הועסק התובע ובניגוד לעמדת הנתבע, הגיע למסקנה כי התובע לא סיפק את שירותיו כ"פרילנסר" והיה עובד שכיר מן המניין.
השופט הסביר כי התובע עומד במבחני הפסיקה להכרה בקיומם של יחסי עובדה: הוא התקשר ישירות עם הנתבע, היה חלק מהמערך הארגוני של התיאטרון, עבודתו הוקצתה לו על ידי הנתבע, הוא היה כפוף להוראותיו ואף נדרש להתאים את עצמו לצרכי התיאטרון.
השופט הוסיף כי בניגוד לעובד עצמאי, התובע לא סיפק בעצמו את הציוד הדרוש לעבודה (תלבושות ותפאורה), ולמרות שהנפיק קבלות עבור ההצגות בהן השתתף, לא מדובר בהתנהלות חשבונאית של עסק עצמאי, אלא להיפך – הוא היה תלוי כלכלית במעסיקו.
בהמשך, לאחר ששמע את עדויות הצדדים, השופט ספיבק שוכנע כי התובע פוטר והצביע על כך שאמנם הוא שובץ בלוח ההופעות, אך תפקידו הועבר לשחקנית אחרת כך שהשתתפותו בוטלה.
ואולם, השופט דחה את הטענה בדבר אי קיום השימוע טרם הפיטורים לאחר שמצא כי התקיימו מספר שיחות בין התובע לבין המעסיק במסגרתן יכול היה להעלות את טענותיו.
בסופו של דבר, הנתבע חויב לשלם לתובע 76,578 שקלים עבור פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי הבראה והפרשות לפנסיה ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד דוד הרשקוביץ
- ב"כ הנתבע: עו"ד שירי בקשט
עו"ד דורית מרקוביץ-ריבן
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין