בעל עסק תבע את אונ' בן-גוריון - שהשיבה בתביעה של חצי מיליון

בעל רשת מספרות טוען שהאוניברסיטה הפרה הסכם שכירות, סיכלה את פתיחת "סניף הדגל" שלו והביאה לקריסתו הכלכלית. מנגד נטען שהוא הפר התחייבויות, נטש את הנכס והותיר "אתר בנייה בלתי שמיש"  

סכסוך מסחרי בין בעל רשת המספרות “BARBER 7” לאוניברסיטת בן-גוריון מתנהל בימים אלה בבית משפט השלום בבאר-שבע. בעל הרשת דורש מהאוניברסיטה כ-301 אלף שקל בטענה שהכשילה את פתיחת המספרה ששכר בכפר הסטודנטים. האוניברסיטה דוחה את הטענות, ובתגובה הגישה נגדו תביעה שכנגד בסך 500 אלף שקל.

הצדדים חתמו באוקטובר 2024 על הסכם לשכירת חנות בשטח של כ-58 מ"ר, שבה ביקש בעל הרשת להקים את "סניף הדגל" של העסק. לפי כתב התביעה, בתחילה הוצג לו שהנכס יימסר ברמת גמר, אך בהמשך הודיעה לו הנתבעת כי הוא יקבל אותו ברמת מעטפת ויהיה עליו לבצע על חשבונו עבודות התאמה. האוניברסיטה מכחישה זאת וטוענת שכבר חודשים לפני החתימה הובהר כי מדובר בנכס ברמת מעטפת.

בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד גפן פרידמן ועו"ד תמיר דהן, טען בעל העסק שהאוניברסיטה עיכבה את קבלת הנכס בשל מחלוקת על העמדת ערבות מצדו, ודרשה ממנו לבסוף להפקיד 54,967 שקל, בניגוד להסכם השכירות. בהמשך, לטענתו, כשהגיע עם צוות עובדים כדי לבצע את עבודות ההתאמה, התברר שבמקום לא קיימות תשתיות בסיסיות של מים, חשמל וביוב – הדרושות לביצוע העבודות. עוד לדבריו, נציגים שונים של הנתבעת נתנו הוראות סותרות בנוגע לביצוע העבודות עצמן.

המחלוקת העיקרית נגעה לריצוף. לטענת התובע, לאחר שמפקח מטעם האוניברסיטה אישר לו להשתמש במצע "שומשום", הוא רכש חומרים והחל בעבודה, אלא שמפקח אחר הורה להפסיקה בטענה כי "ריצוף על שומשום אינו מאושר". בהמשך, לדבריו, נדרש לפרק את הריצוף שכבר בוצע.

בשלב הזה החריף הסכסוך בין הצדדים. לטענת התובע, האוניברסיטה דרשה ממנו להפסיק את העבודות עד לאישור מפרט מסודר. ואולם בהמשך פנה אליו נציג אחר מטעמה ותהה מדוע העבודות אינן מתקדמות. התובע, שטען כי אינו יכול להמשיך להשקיע כספים כל עוד הדרישות משתנות, הודיע שלא יחדש את השיפוץ עד להסדרת המחלוקות. לאחר שלטענתו לא נמצא פתרון, הוא הודיע על ביטול הסכם השכירות.

התובע טוען כי השקיע 156,122 שקל בעבודות ובבעלי מקצוע, הפסיד 60 אלף שקל בשל ביטול מחזור לימודי ספרות, ונאלץ לשוב לנכס שבו הפעיל קודם את המספרה - הפעם בדמי שכירות גבוהים יותר, כשלדבריו מדובר בנזק של 30 אלף שקל. בנוסף הוא תבע את החזר הפיקדון בסך 54,967 שקל.

בן-גוריון: השוכר לא עמד בהתחייבויות

אלא שהאוניברסיטה, באמצעות עורכי הדין גיא לייכטר ודאנא מחאג'נה, מציגה תמונה הפוכה לחלוטין. לטענתה, השוכר לא המציא בזמן ערבות בנקאית, ביטוחים, תוכניות ומפרטים, והחל בעבודות ללא האישורים הנדרשים. לדבריה היא דווקא הקלה עמו פעם אחר פעם, אך הוא סירב לתקן ליקויים, הפסיק את העבודות, נטש את הנכס – שנותר במצב של אתר בנייה בלתי שמיש – ולבסוף הודיע על ביטול חד-צדדי של ההסכם.

בתביעה שכנגד טוענת בן-גוריון כי נזקיה מסתכמים בכ-920 אלף שקל, בין היתר בשל אובדן הכנסות משכירות ביתרת תקופת ההסכם, הוצאות להשמשת הנכס ופיצויים מוסכמים. לאחר חילוט הפיקדון שבידיה, היא העמידה את יתרת הנזק הנטענת על כ-864 אלף שקל, אך לצורכי אגרה תבעה 500 אלף שקל.

• ב"כ בעל רשת המספרות: עו"ד גפן פרידמן, עו"ד תמיר דהן
• ב"כ אוניברסיטת בן-גוריון: עו"ד גיא לייכטר, דאנא מחאג'נה ואח' 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.