בנק לאומי לא עצר העברה בנקאית חשודה – ויפצה - פסקדין

מתוך 12 ניסיונות להעברת 300 אלף שקל שבוצעו באותו יום, אחד צלח. ביהמ"ש קבע שהבנק התרשל: "לכל הפחות היה צריך לדווח לבעלת החשבון"

מחשבון חברה בבנק לאומי נמשכו ביום בהיר אחד 300 אלף שקל. 11 ניסיונות להעברות נוספות, שבוצעו עוד באותו היום, כשלו. משסירב הבנק לבקשתה להחזיר את הכסף, פנתה החברה בתביעה לבית משפט השלום בבת ים – שהתקבלה ברובה: השופט אודי הקר קבע לאחרונה שהבנק התרשל ולכן יחזיר 225 אלף שקל. 75 האלף הנוספים נוכו בשל אשם תורם.

התובעת היא חברה פרטית המנהלת את חשבונה ב"לאומי" מאז אמצע שנות התשעים. החל מינואר 2020 חשבונה מנוהל בסניף 767, מרכז עסקים חולון. ההעברה הבנקאית שבמוקד ההליך - בסך 300 אלף שקל, לטובת אחד מספקיה - בוצעה בפברואר 2023. קדמו לה 2 ניסיונות כושלים, ולאחריה בוצעו עוד 9 ניסיונות להעברת סכומים נוספים, לאותו מוטב, אשר אף הם לא צלחו.

משסירב "לאומי" לבקשתה להשיב את הכסף, פנתה החברה בתביעה לבית המשפט. היא טענה במסגרתה שהבנק התרשל בכך שאפשר את עצם ההעברה, וזאת למרות ניסיונות כושלים רבים נוספים באותו היום. בתוך כך נטען שהנתבע התרשל בכך שהסתפק במענה על שאלות זיהוי פשוטות, במקום להנפיק אמצעי ביטחון חזקים יותר, כמו קוד חד-פעמי בהודעת טקסט.

מנגד טען "לאומי" כי לא התרשל והתנהלותו הייתה סבירה. אדרבה, טען הבנק, החברה היא שהתרשלה בשיתוף פרטי הגישה לחשבונה לגורמים שאינם מורשים, דבר שהוביל לביצוע ההעברה ולאישורה. הנתבע שלל אירוע סייבר או כשל באבטחת הגלישה כגורמים אפשריים להעברה, והוסיף שהמוטב הוא ספק קבוע של התובעת – כך שהבנק מלכתחילה לא היה צריך לחשוד בפעולה.

הנורה האדומה לא נדלקה

אבל השופט הקר קבע שהבנק התרשל, בנסיבות העניין, משלא דיווח לחברה על ניסיונות ההעברה הרבים שכשלו, ולא מנע את ביצוע ההעברה שכן צלחה עד לקבלת תגובתה. זאת, לצד אשם תורם בשיעור 25% שלמסקנתו יש להטיל על החברה, בשל רשלנותה בשמירה על סודיות פרטי החשבון.

"לאור שני הניסיונות שלא הושלמו קודם להעברה הבנקאית", הסביר השופט, "היה על הבנק למנוע את ביצוע ההעברה הבנקאית, או למצער לעכבה ולדווח לתובעת על ניסיונות אלו. אף לא הוכח שאם היה הבנק מדווח לתובעת על הניסיונות הנוספים שכשלו (לאחר ביצוע ההעברה הבנקאית), לא ניתן היה למנוע את הנזק".

הובהר, לעניין זה, שבשניים מהניסיונות הכושלים הופיעו שאלות אימות קלות ביותר – "באיזה רחוב גרת בילדותך?" ו"מה שמו של ילדך הבכור" – שאלות שבעל החשבון האמתי בוודאי יודע את התשובות להן, באופן שהיה צריך לעורר חשד אצל הבנק כי המנסה איננו הוא. לצד זאת, כאמור, יוחסה רשלנות תורמת לחברה באופן שהוביל את השופט לקצץ נתח נכבד מסכום ההשבה, ואף לא לחייב את הבנק בהוצאות משפט לטובתה.

"אני סבור שהראיות בתיק מתיישבות יותר עם המסקנה שהתובעת לא שמרה בסודיות מספקת את פרטי שם המשתמש והסיסמא של חשבונה, וכי אלו הגיעו לידי מי שביצע את ההעברה הבנקאית לאור רשלנות התובעת", נימק השופט בהקשר לכך. ברמת התוצאה חויב הבנק להחזיר לחברה 225 אלף שקל, המהווים 75% מסכום ההעברה.

• ב"כ התובעת: עו"ד רועי ורשבסקי
• ב"כ הנתבע: עו"ד נועם בר דוד ועו"ד יואב דגני

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.