המדינה התעקשה על הרשעה ועונש משמעותי אך בית המשפט הסתפק בשירות לתועלת הציבור ללא הרשעה. בסופו של יום, מדובר בסך הכל בצריכה עצמית של קנאביס.
בית משפט השלום באשקלון החליט לגזור עונש קל על גבר בן 55 ובנו בן ה-30, שגידלו בביתם אדנית עם קנביס והודו בצריכה עצמית. השופטת נועה חקלאי דחתה את עמדת המדינה שהתעקשה להרשיע אותם בדין ולגזור עונשי מאסר, והחליטה להסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור. "כפי שניתן ללמוד מהפסיקה הנוהגת בתי המשפט לא אחת נמנעו מהרשעה בעבירות שנעברו בנסיבות דומות", כתבה.
האב – הנאשם העיקרי בתיק – הודה בשנה שעברה בעבירות של גידול והחזקת סמים לצריכה עצמית, לאחר שב-2015 שוטרים מצאו בחצר דירתו שבאשקלון אדנית עם קנביס במשקל של 80 גרם (ברוטו), ועוד 15 גרם (נטו) בחדרו.
נאשם נוסף בתיק היה בנו, שהודה בהחזקת סמים לאחר שנמצאו אצלו 3.2 גרם קנביס.
לפני הדיון בעונשם של השניים הם הופנו לשירות המבחן. המלצת השירות הייתה חד-משמעית: להימנע מהרשעת הנאשמים ולהסתפק בענישה חינוכית של שירות לתועלת הציבור (של"צ).
בתסקיר צוין כי מדובר בשני אנשים נורמטיבים (ללא עבר פלילי), חרוצים ומסורים לעבודותיהם. לגבי האב נכתב כי הרשעה תפגע בפרנסתו שכן הוא עובד מול חברות ביטחוניות. כמו כן, הוסבר שהאב החל לצרוך את הקנאביס לפני כשנתיים בהמלצת חבר, כדי להפחית כאבים קשים מפריצת דיסק בצווארו.
באשר לבנו צוין כי הרשעה עלולה לפגוע בבחור הצעיר שעומד לסיים לימודים אקדמיים ועדיין לא גיבש מעמד בעולם התעסוקתי.
אולם נראה כי עמדת שירות המבחן לא הרשימה את המדינה, שכן היא התעקשה להטיל על האב מאסר בפועל של מספר חודשים (שירוצה בעבודות שירות), בנוסף לעונשים נוספים כגון מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון.
לגבי הבן, המדינה ביקשה להטיל עליו לפחות מאסר על תנאי ועונשים נלווים.
הנאשמים, שביקשו לאמץ את המלצות השירות, ציינו כי הם מצטערים ומתביישים וביקשו להתחשב במצבם ובהשלכות של ההרשעות על עתידם. באי כוחם טענו שיש לזכור שמדובר בגידול לצריכה עצמית ללא פגיעה בציבור.
פער בלתי נסבל
לאחר שסקרה שורה של מקרים דומים והפנתה לעונשים שנגזרו בהם, השופטת חקלאי הסבירה כי "מתחם העונש" ההולם במקרה כזה הוא בין מאסר על תנאי עד 8 שנות מאסר.
עם זאת, השופטת הזכירה כי במקרים חריגים – והיו לא מעט כאלה – ניתן שלא להרשיע, וזאת "כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי".
ואכן, לאחר שנתנה את הדעת על כמות וסוג הסם, סוג העבירה (צריכה עצמית), מידת הפגיעה בציבור ומדיניות הענישה הנהוגה, השופטת החליטה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהימנע מהרשעת הנאשמים.
במסגרת זו השופטת לקחה בחשבון את דברי האב שסיפר כי גילה את הסם כתרופה למכאוביו והתחשבה בכך ששני הנאשמים לקחו אחריות ומבקשים להתנהל באורח נורמטיבי, מה גם שהסיכוי שיבצעו עבירות דומות בעתיד נמוך מאד.
בסיכומו של דבר, על האב נגזרו 200 שעות של"צ ופסילת רישיון נהיגה למשך חודש (בנוסף לפסילה על תנאי), וכן הוצאות משפט בסך 1,000 שקל. על הבן הוטלו 120 שעות של"צ ופסילת רישיון על תנאי בלבד.
עו"ד ניר פיינר
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין