הדיינים קבעו כי כאשר טובת הילדים מונחת על הפרק ומצבה הכלכלי של האם טוב יותר מזה של האב, בהחלט אפשר להטיל עליה את החיוב במזונות כדי למנוע מהאב חיי דלות שיפגעו ברווחת הילדים.
בית הדין הרבני האזורי בחיפה הצטרף לאחרונה למגמה שהנהיג בית המשפט העליון, וקבע כי גם לפי ההלכה העברית אפשר לחייב את האם להשתתף בתשלומי מזונות לילדים מעל גיל 6, וזאת כאשר המשמורת משותפת, היא משתכרת יפה וחיוב האב יפגע ברווחתו ובטובת הילדים כשהם אצלו. במקרה הנוכחי, אב בית הדין יוסף יגודה והדיינים הרב סיני לוי והרב יעקב שרעבי ביטלו חיוב של אב במזונות של 500 שקל לבתו הגדולה משום שהוא מרוויח הרבה פחות מהאם, והותירו רק את החיוב במזונות בנו בן ה-3 והשתתפות בהוצאות החינוך, הבריאות והמגורים.
ההורים נמצאים בהליכי גירושים ומנהלים את תיק המזונות בבית הדין הרבני. לפני כחצי שנה בית הדין חייב את האב בתשלום מזונות זמניים - 750 שקל בחודש לבן הקטן בן ה-3 ו-500 שקל לבת שעברה את גיל 6. כמו כן הוא חויב להשתתף בהוצאות המגורים של הילדים ולשלם חצי מהוצאות החינוך והבריאות שלהם.
חודשים ספורים לאחר מכן ביקשה האם להגדיל את המזונות הזמניים בעוד שהאב ביקש להפחית אותם. האם טענה כי הוצאות הילדים גבוהות, ובשל גילו של הילד הקטן האב מחויב לממן את מלוא הוצאותיו.
לעומתה טען האב כי בית המשפט העליון קבע ב-2017 הלכה שמחייבת לקבוע את המזונות בהתאם לגיל הילדים, זמני השהות וההכנסות של ההורים. לטענתו, הכנסתו נכון להיום עומדת על שכר מינימום ואילו האם מתפרנסת יפה, כ-14,500 שקל בחודש, ולכן יש לבטל את חיובו במזונות הילדה ולהשאיר רק את התשלום עבור הילד.
טעות לא הגיונית
אב בית הדין הרב יוסף יגודה והדיינים סיני לוי ויעקב שרעבי קבעו כי כאשר האם משתכרת יותר מהאב וזמני השהות שווים, אפשר מבחינה הלכתית לבטל או להפחית את המזונות כדי לשרת את טובת הילדים.
הדיינים הסבירו שהזמנים השתנו. כיום אמהות רבות משתכרות יותר מהאב והסדרי משמורת משותפת הפכו נפוצים. מכאן, שהילדים נמצאים זמן שווה בשני הבתים, וכאשר האם מתפרנסת יותר וחיוב המזונות כולו מוטל על האב בלבד, יוצא שבביתה הילדים יזכו לשפע ואילו בבית האב לדלות. מצב כזה, נקבע, פוגע בילדים יותר מאשר מיטיב, ובמילים אחרות אינו לטובתם.
"...כאשר מצבה הכלכלי של האם יציב, המקרר מלא והילדים אינם מוטלים על הציבור, במצב כזה, אין זו אכזריות להימנע מתשלום לילדים. להיפך, זו יכולה להיחשב טעות לא הגיונית להוציא מהקופה המצומצמת בבית האב בו שוהים הילדים מחצית השבוע, להקשות עליו להאכיל אותם בשעה שהם שוהים אצלו, וזאת כדי להעשיר את בית האם מעבר לצרכים", נכתב בפסק הדין.
לגופו של המקרה הנוכחי, הדיינים סברו כי האב צריך לשלם את מזונותיו הבסיסיים של הבן הקטן בהתאם למה שקבע בית הדין האזורי, אך אין הצדקה לחייבו במזונות הבת שעברה את גיל 6. לפיכך החיוב במזונות הבת בוטל, והאב ישלם 750 שקל מזונות לילד הקטן, 400 שקל השתתפות בהוצאות מגורים ומחצית הוצאות החינוך והבריאות של שני הילדים.
עו"ד אורית יצחקי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין