חברת ״אול אין״ השיגה השקעה פרטית מהמיליארדר טדי שגיא וביטלה את התקשרותה עם חברת החיתום רוסאריו קפיטל שליוותה אותה בהליך להנפקה ציבורית. ביהמ״ש קבע שעליה לשלם את העמלה המובטחת
השופט אביים ברקאי קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברת רוסאריו קפיטל, העוסקת בגיוס הון, נגד חברת אול אין העוסקת במכירה, חידוש ומחזור של מוצרי מחשוב ואלקטרוניקה. רוסאריו ליוותה את אול אין בתהליך להנפקה בבורסה של תל אביב. יום למחרת פרסום התשקיף לפעילים בשוק ההון ביטלה אול אין את ההנפקה לאחר שהשיגה השקעה פרטית של 40 מיליון שקל. טענתה כי היא פטורה מתשלום העמלה לרוסאריו נדחתה לאחר שנקבע כי התשקיף שימש בסיס להתקשרות מול המשקיע הפרטי.
חברת רוסאריו קפיטל ליוותה את חברת אול אין במשך שלוש שנים בניסיון לאתר משקיעים במסגרת הנפקה פרטית. לאחר מכן ומשהדבר לא צלח היא ליוותה אותה בהליך להנפקה ציבורית.
בנובמבר 2017 פורסמה טיוטת תשקיף שאושרה על ידי רשות ניירות ערך ורוסאריו נערכה והפיצה הודעה ל-2,500 פעילים בשוק ההון. רוסאריו גם נערכה ל״רוד שואו״, מהלך שבו תציג את אול אין למספר רב של פעילים.
ואולם, למחרת ולאחר שהתקיים יום פגישות אחד בלבד עם משקיעים פוטנציאליים, החליטה אול אין על הפסקת ההנפקה הציבורית. זאת, על רקע הצעה שקיבלה מהמיליארדר טדי שגיא להשקיע בה 40 מיליון שקל.
רוסאריו, שלא קיבלה שכר, תבעה את אול אין בטענה שהיא זכאית לעמלה שנקבעה בהסכם ביניהן (נגזרת של סכום ההשקעה שיושג). היא תיארה את העבודה שביצעה לבניית הסיפור השיווקי של השקעה בחברה, הכנת החברה לפגישות עם משקיעים משוק ההון, ביצוע עבודת הכנה שוטפת מול עורכי הדין וסיוע בהכנת התשקיף.
לטענתה, לא יכולה להיות מחלוקת שפעולותיה, העבודה הקשה והמאומצת שהשקיעה לשם הכנת הנתבעת להנפקה, אפשרה הלכה למעשה את מציאת המשקיע הפרטי ״במהלך בזק״.
הנתבעת טענה כי בהסכמים בין הצדדים נקבע שהתובעת תהיה זכאית לגמול על בסיס הצלחה בלבד. לגרסתה, לאחר פרסום התשקיף הגיע מנהל הנתבעת לבית חברו משכבר הימים, שם היה במקרה גם מר טדי שגיא. במהלך המפגש הציע מר שגיא להשקיע בנתבעת, תוך הסתמכות על מערכת היחסים החברית בין מנהלה לבין אותו מכר. לגרסתה, החלטת מר שגיא להשקיע בחברה אינה קשורה לפעילות התובעת כך שהיא אינה זכאית לתשלום כלשהו.
תג איכות
השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב קבע שהתובעת זכאית לתמורה. הוא ציין כי אין להמעיט בעבודה שביצעה התובעת בהכנת הנתבעת להנפקה הציבורית, מה שמהווה משום תג איכות לצרכי השקעה. ״חברה אשר הכינה טיוטת תשקיף שנבדקה על ידי רשות ניירות ערך, היא בהגדרה בעלת יתרון למשקיע פוטנציאלי״, כתב.
עוד הוא קבע כי שגיא החליט להשקיע בנתבעת בזכות ועקב פרסום ההנפקה הציבורית וטיוטת התשקיף. השופט הדגיש כי טיוטת התשקיף אף נכללה בהסכם ההשקעה ואחדים מסעיפיו נסמכו עליה. ״טיוטת התשקיף ובעיקר הבדיקות וההכנה שלפניו – הם העומדים בבסיס הסכם ההשקעה״, כתב השופט.
באשר לגובה העמלה קבע השופט כי בהתאם להסכם בין הצדדים התובעת זכאית ל-2.5% מגובה ההשקעה, כלומר סך של 1,070,000 שקל.
הנתבעת חויבה גם בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 60,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 2476-11-18
- ב״כ התובעות: עו״ד צבי בר נתן, עו״ד דנה קאופמן, עו״ד יואב בר נתן
- ב״כ הנתבעים: עו״ד רוברט אפשטיין, עו״ד תומר ברם
עו״ד שי שמש
עוסק/ת ב-
משפט מסחרי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין