באחרונה נעתר בית הדין הרבני לתביעת גירושין של הבעל לאחר שנוכח כי אשתו הגישה נגדו תלונה כוזבת במשטרה על אלימות, ובקשתה לשלום בית הייתה צעד טקטי בלבד.
הצדדים נישאו לפני כשש שנים ולהם שני ילדים משותפים, אלא שבשנה האחרונה עלו יחסיהם על שרטון ובעקבות זאת הגיש הבעל תביעת גירושין בבית הדין הרבני בתל אביב.
מיד לאחר מכן, עתרה האישה לשלום בית. אולם זמן קצר לאחר הגשת התביעה היא הגישה נגד בעלה תלונה במשטרה על אלימות עקב מריבה שפרצה בינה לבינו על רקע חינוך הילדים. בעקבות זאת הורחק הבעל מהבית למשך חמישה ימים ובהמשך ניתן נגדו צו הרחקה של תשעים יום.
כעבור מספר שבועות נסגרה התלונה על ידי הפרקליטות מחוסר ראיות, אולם הבעל לא חזר לביתו.
בהמשך, במסגרת תביעת הגירושין ברבני, טען הבעל כי הגשת התלונה מוכיחה שאשתו רוצה להתגרש ושבקשתה לשלום בית אינה אלא צעד טקטי. כהוכחה נוספת לכך הוא צירף מכתב שבו האישה מבהירה לו על רצונה להתגרש ושאינה מעוניינת לשקם את חיי הנישואין.
הבעל הוסיף כי הגשת התלונה שמנעה ממנו לחזור הביתה מהווה עילת גירושין והוא אף ביקש לשלול ממנה את הכתובה שעומדת על 360 אלף שקל.
האישה לעומת זו הציגה תמונה אחרת לגמרי. לטענתה, היא חפצה בשלום בית וגם הבעל רוצה זאת בתוך תוכו אולם הגיש את תביעת הגירושים עקב הסתה מצד בני משפחתו.
האישה ביקשה מהדיינים להיענות לתביעת שלום הבית אך מאחר שלטענתה חלה הרעה בהתנהגותו של בעלה כלפיה וכלפי הילדים היא ביקשה שחזרתו הביתה תותנה בקבלת טיפול נפשי.
תלונת שווא ממש
אלא שלאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בראיות שהוצגו, הגיעו הדיינים הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן והרב יצחק רפפורט למסקנה כי יש לקבל את תביעת הבעל.
הדיינים מצאו כי האישה אכן הביעה בפני בעלה רצון להתגרש במועדים שונים, טרם תביעת הגירושין שלו, ומכאן שתביעתה לשלום בית אינה כנה. מכל מקום, הקש שבאמת שבר את גב הגמל הוא אותה תלונה שהגישה כלפי בעלה במשטרה וצו ההרחקה שהוצא נגדו בעקבותיה. לפי הדיינים, מהלך זה מלמד כי האישה לא באמת מעוניינת בשלום בית, ו"אדרבה הסלמת הסכסוך, הריחוק, הפרדה והטענות לאלימות רק מגלות על הנתק ההדדי שהלך והחריף".
מעבר לזה, מבחינת הראיות הגיעו הדיינים למסקנה כי התלונה הייתה תלונת שווא של ממש, והתנהלות זו נותנת לו את הזכות להפסיק את המשך החיים המשותפים.
נוכח זאת, חייבו הדיינים את האישה לקבל מבעלה גט תוך שקבעו כי היא הפסידה את כתובתה ואת מזונותיה מעת שהגישה את התלונה במשטרה.
לפני סיום הדיינים הבהירו כי אין בפסק דין זה כדי למנוע הגשת תלונות על אלימות במשפחה בתום לב.
- ב"כ התובע: עו"ד יואב טל ועו"ד בתיה שפיצר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שירה ליבני־קינן
עו"ד אופיר חליוה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין